פיזיותרפיה לילדים עם עיוורון או לקות ראייה בגיל הרך דורשת הבנה עמוקה והתאמות מקצועיות ייחודיות. בעמותת אלי”ע, העבודה מבוססת על גישה הוליסטית הרואה את הילד מכלול שלם ומתמקדת בהתפתחות המוטורית ככלי לעצמאות וביטחון עצמי.
ההשפעה ההתפתחותית של לקות ראייה
כ-80% מהלמידה בגיל הרך מבוססת על ראייה. ילדים עם לקות ראייה חווים איחור ניכר בהתפתחות המוטורית – בהרמת הראש, בהושטת יד, בזחילה ובניידות. הם נוטים לסקרנות מופחתת, פחד מסביבה לא מוכרת, חוסר למידה מחיקוי ולעיתים גם להגנת יתר מצד מבוגרים.
הכלים המהימנים והמתוקפים להערכה והתערבות פיזיותרפיה אינם מותאמים לילדים עם לקויות ראייה ועיוורון, ולכן נדרשות התאמות מיוחדות. לדוגמא:
- מבדק AIMS (Alberta Infant Motor Scale) -להערכת התפתחות מוטורית, דורש את המבט .דרכי התאמה אפשריות: ביצוע המבדק על לוח תהודה (Resonance Board) המאפשר לילדים לקבל מידע על מיקומם במרחב ועל מיקום צעצועים;. שימוש צעצועים בעלי רטט וצליל, ובכך לעודד תנועה וניידות.. ביצוע בסביבת חדר חושך, המאפשר מיקוד ראייה ללא סנוור או רקעים שונים המסייע למיקוד
- מבדק MABC ללקות קורדינאציה ותאום תנועה.
דרכי התאמה אפשריות: הדגשת גבולות השטחים, התאמת תאורה בחדר, ולעיתים העברת האבחון בחדר חושך או התייחסות למקור האור כך שהילד לא מסנוור.
ההתייחסות היא להתקדמות הילד מול עצמו ולאו דווקא מול טבלת גילאים.
מודל ההתערבות המעגלי[1] פותח ע”י עירית טוראל וחנה רובינשטיין, פיזיותרפיסטיות.
בעמותת אלי”ע משתמשים במודל המעגלים להערכת התקדמות הילד, החל מיציאה מבסיס תמיכה ועד חקירת סביבה לא מוכרת. התוכנית כוללת למידת מושגים מרחביים כמו גוף, כיוונים ומרחקים, פיתוח חושים נוספים כשמיעה ומישוש, הכרת שפת הניידות עם מונחים כמו עוגן ורמז, התמצאות וניידות בסביבות מוכרות וחדשות, התחלת מיפוי מוחי של מרחבים והיכרות עם המקל הלבן .
גישה מקיפה זו מבטיחה שהילדים יקבלו את התמיכה הנדרשת להתפתחותם המוטורית האופטימלית, תוך התמודדות עם האתגרים הייחודיים ללקות הראייה.
לסיכום: עבודת הפיזיותרפיסטית עם ילדים עם לקות ראייה או עיוורון, דורשת הבנה עמוקה של השפעות הלקות, התאמת סביבה וכלי הערכה, ובניית מטרות המתמקדות בהתמצאות, ניידות והשתתפות פעילה.
המטרה: לא רק לשפר תנועה, אלא לאפשר השתתפות פעילה, עצמאות והתפתחות מלאה ככל הניתן.
———-
[1] בשלב הראשון לומד הפעוט את גבולות הגוף, מפנים את תחושות הגוף וגבולותיו, מתנסה במגע עם חפצים וצעצועים המלמדים אותו על גופו, מכיר את חלקי גופו השונים
- התנסות במגע עם מטפלים מאפשר למידה איפה נגמר גופי ומתחיל שאר העולם
- בשלב שני מודעות גופנית למרחב האישי, איפה נמצא גופי ביחס למרחב שניתן לגעת בו בידיים וברגלים, הילד לומד כי לא תמיד העולם והדברים שבו מגיעים אליו, לומד שבהושטת יד משיג צעצועים שהוא רוצה
- בשלב השלישי השלב הקשה והמשמעותי ביותר בהבנת המרחב, נדרש שילוב של הבנה והבשלה מוטורית קוגניטיבית ורגשית, הילד לומד את המסר המופשט כי דברים ממשיכים להתקיים בעולם גם אם יצאו מגבולות היכולת לחוש בהם
- בשלב הרביעי אדם רואה קולט במבט אחד אין ספור פרטים על סביבתו הקרובה,על ילד עם עיוורון לאסוף את המידע בצורה אחרת, להרכיב במוחו את הפאזל השלם של תמונת המרחב בה הוא נמצא
- בשלב החמישי מקום בלתי מוכר דורש למידה מעמיקה על כל המתרחש בתוכו על מנת להיות עצמאי;
- נדרשות אסטרטגיות נוספות לניידות כמו מקל \כלב
- [1]בשלב הראשון לומד הפעוט את גבולות הגוף, מפנים את תחושות הגוף וגבולותיו, מתנסה במגע עם חפצים וצעצועים המלמדים אותו על גופו, מכיר את חלקי גופו השונים
- התנסות במגע עם מטפלים מאפשר למידה איפה נגמר גופי ומתחיל שאר העולם
- בשלב שני מודעות גופנית למרחב האישי, איפה נמצא גופי ביחס למרחב שניתן לגעת בו בידיים וברגלים, הילד לומד כי לא תמיד העולם והדברים שבו מגיעים אליו, לומד שבהושטת יד משיג צעצועים שהוא רוצה
- בשלב השלישי השלב הקשה והמשמעותי ביותר בהבנת המרחב, נדרש שילוב של הבנה והבשלה מוטורית קוגניטיבית ורגשית, הילד לומד את המסר המופשט כי דברים ממשיכים להתקיים בעולם גם אם יצאו מגבולות היכולת לחוש בהם
- בשלב הרביעי אדם רואה קולט במבט אחד אין ספור פרטים על סביבתו הקרובה,על ילד עם עיוורון לאסוף את המידע בצורה אחרת, להרכיב במוחו את הפאזל השלם של תמונת המרחב בה הוא נמצא
- בשלב החמישי מקום בלתי מוכר דורש למידה מעמיקה על כל המתרחש בתוכו על מנת להיות עצמאי;
- נדרשות אסטרטגיות נוספות לניידות כמו מקל \כלב
