הגדרה:
ניסטגמוס (עיניים מרצדות) זו לקות המאופיינת על ידי תנועות לא רצוניות של העיניים – ריצוד מצד לצד, מלמעלה למטה או בסיבובים. לרוב מופיע ניסטגמוס בשתי העיניים, אך לעתים גם תיתכן פגיעה רק בעין אחת. הסיבה העיקרית לניסטגמוס היא ירידה בראייה בגיל הרך מסיבות שונות ובהן לבקנות, חוסר קשתית, ניוון עצב הראייה, או חולי ברשתית. מקורו של ניסטגמוס הוא תורשתי. ישנם ילדים הנולדים עם תופעת ניסטגמוס. אחרים מפתחים אותה בגיל מוקדם של שישה עד שנים עשר שבועות, או בשלב מאוחר יותר.
מאפייני הניסטגמוס:
• ילדים עם ניסטגמוס מולד לא מודעים לתזוזה התמידית בראייתם, משום שמוחם מסתגל לתנועות העיניים.
• ילדים עם ניסטגמוס נוטים לנדנד את ראשם כדי להתרכז, שכן הנדנוד מפצה במידת מה על תנועות העיניים.
• כדי להגיע לראייה מיטבית, ולהפחית את תנועת העיניים, ילדים עם ניסטגמוס לרוב מטים את ראשם לכיוון מסוים – הצדה, כלפי מטה או כלפי מעלה. את “נקודת הביטול” מסוגל לאתר בעצמו גם פעוט בן פחות משנה.
• תפיסת עומק לקויה
השפעות הניסטגמוס:
• קושי ביצירת קשר עין.
• במקרים רבים – הפחתה משמעותית באיכות הראייה
• עייפות מוגברת, בגלל המאמץ הנוסף המעורב בהתבוננות.
• תיתכן השפעה שלילית על שיווי המשקל, בגלל תפיסת עומק ירודה, דבר העלול להקשות על שימוש במדרגות או במעבר על משטחים שאינם יציבים. תפיסת עומק לקויה עלולה גם לגרום לילד להיות איטי יותר ומסורבל יותר מן הרגיל.
הטיפול:
ניתן לעזור לילד בשנותיו הראשונות להגיע לשימוש מרבי של ראייתו על ידי מתן גירויים רבים.
מומלץ להשתמש במשחקים המעודדים את הילד לעקוב אחר חפץ זז, כמו גם שימוש במשחקים המפתחים קשר עין-יד. יש לאפשר לילד למצוא את מנח הראש המתאים לו ביותר. ילדים עם ניסטגמוס עלולים להזדקק לזמן ממושך יותר כדי לזהות דברים. ראייתם של ילדים עם ניסטגמוס יכולה להשתנות במשך היום בהתאם למצבם הרגשי: בעת עייפות, עצבנות, או לחץ נפשי, תנועות העיניים קיצוניות יותר, ואיכות הראייה נפגעת. לא ניתן לרפא לקות זו, אך ניתן לשפר את תפקוד הראייה באמצעות טיפול מתאים ולמשך זמן. לעתים רחוקות יש מקום לשיפור הראייה באמצעות ניתוח.
