פרופ’ קנט קזלו, מנהל מקצועי אלי”ע.
מבנה העין
קרנית Cornea
- מבנה דמוי כיפה שקופה
- השכבה הראשונה והחיצונית של העין
- מעבירה קרני אור מהאובייקט לתוך העין
קשתית –Iris
- ממוקמת מאחורי הקרנית ולפני העדשה.
- מעניקה את הצבע האופייני לעין
- במרכזה נמצא האישון.
- אחראית על כיווץ והרחבה של האישון.
- הקשתית מווסתת את כמות האור הנכנס ותורמת לחדות הראייה (תופעת חריר).
- חור הנמצא במרכז הקשתית. נראה לנו שחור כי אור לא יוצא ממנו החוצה
- קובע את כמות האור הנכנס לעין והמגיע לרשתית.
- תפקידו דומה לצמצם במצלמה:
- בחושך האישון מתרחב .
- באור האישון מתכווץ.
העדשה – lens
- ממוקמת מאחורי האישון.
- עשויה מרקמה אלסטית שקופה.
- תפקידה היא , שבירה נוספת של קרני האור שעוברות בעדשה וכך מתרכזות למוקד אחד אשר נופלות על הרשתית.
- העדשה היא דינאמית ומתחזקת לראייה קרובה וחוזרות למצב אפס לראייה רחוקה
- החלק הפנימי של העין , מורכבת מתאים (קולטנים) וסיבי עצב- תפקידם לקלוט את קרני האור שעברו את כל חלקי העין ולהעביר את האינפורמציה למוח.
- אנרגיית האור הופכת לאותות של חשמל שעוברות דרך עצב הראייה למוח.
הקולטנים
התאים העיקריים ברשתית נקראים קולטנים, קיימים שני סוגים, רודז (rods) בצורת קנה וקונוסים (cones) בצורת חרוט.
הקולטנים קולטים את האור ומעבירים מסר חשמלי למוח (לא תמונות).
ההבדל החשוב ביותר ביניהם הוא :
- הקונוסים יכולים לדווח על פרטים, ראייה מרכזית, צבעים וראיית יום
- הרודז מדווחים על ראייה היקפית (כללית) וראיית לילה.
- המקולה אחראית על הראייה המרכזית ומרכזה נקראת הפוביה. מבחינה פיזית היא בערך 2% מהרשתית כולה
- אזור זה אחראי על הראייה החדה, ראיית צבעים, ראיית פרטים, קריאה וזיהוי פנים.
- מחוץ למקולה באזור הרשתית – אחראית על הראייה ההיקפית וראיית לילה. אזור זה מאד קשור להתמצאות במרחב
מסלול עיקרי עין – מוח הוויזואלי
לפחות % 40 מהמוח מעורב ישיר בתהליך הראייה, כאשר מחקרים חדשים מצביעים על מעורבות של כ-90% מהמוח.
מדוע קיימת חשיבות לבשלות זריזה של מערכת הראייה?
- חוש הראייה מוביל אותנו יותר רחוק ויותר מדויק מכל חוש אחר
- כדי לאפשר התפתחות של תנועות מוטוריות בפיקוח וויזואלי
- נזק לחוש הראייה משפיע על כל ההתפתחות המוטורית של התינוק בנוסף להשפעה על תפיסה חזותית.
הקשר בין המוח והעין מתפתח ומתחזק בעקבות איכות המסר שהעין מעבירה. בתחילת ההתפתחות של מערכת הראייה, הדיווח למוח הוא של כל עין בנפרד- ישנם תאים המקבלים דיווח מעין ימין ותאים המקבלים דיווח מעין שמאל באיכות שווה. בהמשך הדיווח של שתי עיניים מתמזג בתאים שקולטים דיווחים משתי העיניים יחד (תאים “דו-עיניים”). במצב של שוויון בין העיניים, ה”תחרות” ביניהן מסתיימת ב”תיקו” ושתי העיניים מחוברות לתאים ה”דו עניים” במידה שווה.
זהו הבסיס לראייה דו-עינית וראייה תלת-ממדית
במצב של לקות ראייה, כאשר יש פגיעה באיכות הראייה בעין אחת (או בשתיהן), המסר העובר מהעין למוח אינו איכותי, הקשר נחלש ולכן תתקיים השפעה על התקשורת והחיבור למוח.
כך לדוגמא, אם המסר מעין אחת שגוי בשל ראייה מטושטשת עלולה להתפתח עין עצלה (אמבליופיה) שזו ראייה לקויה גם אם מורידים את הגורם לטשטוש (כגון קטרקט) וגם אם מתאימים משקפיים.
אם המסר מהעין שגוי בשל פזילה קיים הסיכוי לשתי בעיות:
- קושי בראייה דו-עינית: בתחרות במוח על התאים ה”דו-עיניים” עין אחת תנצח, “תכבוש” את רוב (או כל) התאים הדו עיינים.
- עין עצלה: ראייה לקויה באותה עין גם אם מורידים/מתקנים את הליקוי
בשני המקרים, למרות שהבעיה מתחילה בתופעה בעין, הבעיה האמתית היא בתקשורת עין-מוח.
אקומדציה של העדשה
אקומדציה – מיקוד עדשת העין ע”י שינוי בקמירות העדשה כתוצאה מכיווץ שרירים המקיפים אותה.
אקומדציה של עדשת העין מאפשרת לאדם לראות חד כשהוא מביט אל מרחקים שונים.
כשאנו מסתכלים על אובייקט רחוק, מיקוד הקרניים בדרכן לרשתית נעשה ברובו בקרנית, ולכן העדשה יכולה להיות שטוחה יחסית. אך כאשר אנו מסתכלים על אובייקט קרוב, יש צורך בשבירה נוספת ומיקוד על ידי העדשה.
רוחק ראייה Hyperopia
כאשר קרני האור יוצאות מנקודה קרובה, הן אינן מתרכזות על הרשתית אלא מאחוריה, כך שהאדם אינו יכול לראות בבירור עצמים קרובים.
עצמים רחוקים נראים יחסית בבירור.
רוחק ראייה עשוי להיגרם על ידי גלגל עין קצר, או בשל אי קמירותה של הקרנית או עקב צורת עדשה לקויה. לרוב זהו ליקוי מלידה.
קוצר ראייה Myopia
מצב של ליקוי בשבירת קרני האור הנגרם מחוסר היכולת של העדשה לרכז את האור על רשתית העין.
קוצר ראייה מתבטא במיקוד העצם הנצפה לפני הרשתית. לפיכך עצמים קרובים נראים בבירור, בעוד שעצמים רחוקים נראים מטושטשים.
אסטיגמציה (Astigmatism)
הכוח של העין שלנו אמור להיות סימטרי, לכן להרבה אנשים עם משקפיים יש “מספר” שמתקן אותם (כגון +2.00 או -4.00). באסטיגמציה יש לעין שתי כוחות במישורים שונים (לפעמים משווים את זה להבדל בין כדור לביצה, למרות שהעין אף פעם לא נראה כמו ביצה). מתקנים את זה על ידי תיקון בעל שתי כוחות במישורים שונים (צילנדר) ואז יש מרשם למשקפיים יותר מורכב, כגון + 2.00-1.00X180
תנועות עיניים
תנועות אלו מגיעות לרמה טובה מוקדם מאד בחיי התינוק.
- מעקב ראייה או רדיפה (Pursuit)
–מטרת תנועה זו היא “לתפוס” את הדמות עם מרכז הראייה כדי לקבל יותר תוכן והבנה
–מתחילה להתקיים בגיל 3 חודשים ומשתפרת מאד עד גיל 4 חודשים כאשר נצפה ל-80% מהיכולת של אדם בוגר.
- תנועות סקאדיות (Saccades)- : תנועות בשימוש “לסרוק” שטח וגם בקריאה
–מתחיל בסביבות חודש
–מגיע ל-70% יכולת בוגרת בגיל חצי שנה
שתי תנועות אלו הן פונקציות של המערכת הראייה המרכזית.
ראייה דו-עינית
- היכולת לשלב שתי עיניים יחד מתחילה בסביבות גיל 3 חודשים.
- התקופה הרגישה ביותר להתפתחות ראייה תלת-ממדית מסתיימת בסביבות גיל 3
- במקרים רבים קשה לקבוע שיש פזילה לפני גיל חצי שנה (עדיין יש אפשרות של פעולות עצמאיות של העיניים בילודים נורמאליים)
- כל פזילה שנקבע עד גיל 12 חודשים מוגדרת כפזילת הילוד.
- כמות הראייה ההיקפית סביב מרכז המבט
- שדה הראייה נמדד במעלות והוא זוויתי
- קיימת חפיפה בשדה ראייה של שתי עיניים
חדות ראייה
חדות ראייה היא זוויתית וישנם סוגים שונים של חדות הראייה:
- תפיסת אור (Light perception )
- מיקום האור ( Light Projection)
- אבחנה (Discrimination)
- תפיסת צורות או זיהוי (Form vision or recognition)
- כושר הפרדה, רזולוציה (Resolution (
- מיקום (Localization)
- יכולות על
חדות הראייה מתפתחת מהר וכבר בגיל חצי שנה היא מאוד בשלה ולכן קיימת חשיבות גבוהה להתערבות טיפולית מוקדם מאוד בחיי התינוק.