fbpx

לקות ראייה קורטיקלית

הגדרה:

לקות ראייה על רקע קורטיקלי היא לקות נוירולוגית, והנזק הוא מוחי ולא עיני. זהו מצב זמני או קבוע שנוצר כתוצאה מפגיעה בהולכה העצבית אל מרכז הראייה, הגורמת לקשיים וחוסר עקביות בהליכי קליטה, עיבוד ובפענוח מידע חזותי.

דרגת הפגיעה הנוירולוגית תלויה בזמן אירוע הפגיעה, וכן במיקום ובעוצמת הפגיעה.

ישנם שני סוגים של לקות ראייה קורטיקלית
מולד: ילדים הנולדים עם נזק מוחי שהלקות במרכז הראייה היא אחד ממרכיביו.
נרכש: כתוצאה מתאונה – רבים מן המקרים הפיכים וניתנים לריפוי.
סיבה:
קיימות כמה סיבות ל- CVI (לקות ראייה קורטיקלית), אך העיקרית שבהן היא הפחתה באספקת הדם למוח – HYPOXIA ISCHEMIA.
סיבות נוספות: הצטברות נוזלים במוח, אפילפסיה, דלקת קרום המוח, טראומה , שטף דם במוח.
אפיונים:
• עיניו של ילד בעל CVI נראות תקינות.
• חוסר עקביות בתפקוד הראייה.
• נטייה להסתכל על אובייקט בעזרת שדה הראייה הפריפרי, ולא שדה הראייה המרכזי.
• בשל קושי בראייה למרחק, נטייה לקרב את האובייקט לעיניהם בשל הצורך בבידוד האובייקט מן הרקע, דבר המקל עליהם את העיבוד    של המידע החזותי.
• הסתכלות באופן כפייתי לעבר מקור אור.
• ילדים עם CVI בדרך כלל מזהים צבעים.
• קושי בתיאום עין-יד.
• קושי בהפרדה בין דמות לרקע, הבא לידי ביטוי בחוסר פענוח תקין, חוסר ראיית פרטים וקושי בתיאום עין-יד בביצוע מטלות מוטוריות.
• ישנם ילדים שמסתכלים על חפץ לרגע ומפנים את הראש כאשר מושיטים לעברו את היד.
• חסרי ראייה ספונטנית.
• עיכוב בתגובת ראייה לגירוי חזותי.
• העדפה לשדה ראייה מסוים.
• העדפה לחפצים או צעצועים ברורים.
• לעתים רפלקס לקוי לתנועת איום ולמגע על גשר האף.
• קושי באינטגרציה בין ראייה לשמיעה.
הפרוגנוזה בעיוורון קורטיקלי משתנה. פעמים רבות בעקבות התערבות ממוקדת בראייה התפקודית, ובעקבות שיפור כללי בתחומי ההתפתחות השונים, עשוי לחול שיפור משמעותי בראייה התפקודית.
דרכי הסיוע לילד בעל לקות ראייה קורטיקלית:
המטרות המרכזיות בטיפול בילדים עם CVI הן להגיע לשימוש מרבי בשרידי הראייה, לשפר את הראייה התפקודית, ולאפשר לילד ללמוד מן הסביבה. ככל שהילד משפר את יכולתו הוויזואלית, גדלה יכולתו להתמקד זמן רב יותר בגירוי.
• כדי לשפר את תגובות הילד, על הסביבה החזותית להיות מעוטת גירויים.
• חשיפה מבוקרת לגירויים.
• חשיפה לגירוי תוך כדי העברת מידע פשוט, קבוע וצפוי.
• יצירת ניגוד בין צבעים.
• שימוש בחפצים המוכרים לילד מחיי היום-יום.
• יש לחזור ולהשתמש בחפץ מספר רב של פעמים, שכן הדבר מקנה ביטחון לילד.
• עבודה בפרקי זמן קצרים מאוד של מספר בודד של דקות.
• יש לאפשר לילד זמן רב להתבוננות, כדי שיוכל להגיב על שראה.
• פעילות וסטיבולרית (תנועה, נדנדה, כדור, הליכה) מגבירה את יכולת הראייה, לכן מומלץ לבצע פעילות מוטורית כלשהי לפני טיפול    בגריית ראייה.

דילוג לתוכן