גלאוקומה

נכתב ע”י: פרופ’ קנט קזלו , מנהל מקצועי של עמותת אלי”ע, אופטומטריסט התפתחותי.

גלאוקומה היא מחלת עיניים הנגרמת לרב על ידי לחץ תוך עיני מוגבר. בדומה למחזור הדם בגוף, בעין  קיים נוזל (הקרוי מימית)  אשר מיוצר ומוזרם לאזור הקדמי של העין (לשכה קדמית). לחץ הנוזל בעין נשמר תקין היות כל עוד מתקיים גם יצירה נכונה וגם ניקוז של הנוזל. במצב של חוסר ניקוז תקין  או יצירת יתר מתרחשת עלייה בלחץ התוך עיני אשר עלול לפגוע בתאים העדינים של הרשתית (החלק האחורי של העין) ולפעמים גם בקרנית (החלק הקדמי ביותר של העין).

רוב המקרים של גלאוקומה מתחילים בקבוצת גיל מעל 40 . קיים  סוג מיוחד של גלאוקומה שמתחיל אפילו לפני הלידה כאשר העובר עדיין נמצא בתוך הרחם. לכן כאשר התינוק  נולד העין למעשה  כבר בעיצומה של מחלה וייתכן וכבר התרחש נזק. למרות שאצל מבוגרים רוב הנזק נמצא ברשתית (הבלתי נראה לנו), בילוד יש נזק גם לרשתית וגם לקרנית. ניתן לראות זאת או על ידי עכירות של הקרנית או הגדלה של הקרנית. השכיחות של גלאוקומה בתינוקות היא אחד לכל 10,000 לידות. סימנים ראשונים של המחלה בילודים גם יכולים להיות: דמעת כולל דמעות שזולגות ללחי, רגישות יתר לאור והתכווצות של העפעפיים.

בהתחלה, מחלת גלאוקומה פוגעת בראייה ההיקפית (שדה ראייה) בלבד, עם הזמן וללא טיפול תתרחש פגיעה גם בראייה מרכזית שעלולה להחמיר עד למצב של עיוורון.

טיפול

הטיפול במחלה יכול להתחיל בטיפול תרופתי אבל במקרים רבים יש גם צורך בניתוח או השתלת צינור (shunt) לעזור בניקוז הנוזל התוך-עיני.

כפי שתואר קודם, המחלה פוגעת בראייה היקפית ולעיתים גם במרכזית לכן חשוב להתאים את תנאי התאורה והסביבה. שימוש בקונטרסטים, משקפיים מתכהות ומשקפי שמש, הצללות, עמעום של אורות.

במידה ויש נזק לראייה היקפית – נרצה לחזק מיומנויות של אוריינטציה במרחב וניידות,  לימוד מיומנות הסריקה מרחוק, היכרות עם מרחבים שונים שאינם מוכרים, ועבודה על ראיית עומק.

במידה ויש נזק גם לראייה מרכזית חשוב לשמר ולפתח את תפקודי הראייה בהתאם ליכולות התינוק כגון

שימוש בקונטרסטיים

עבודה עם תמונות מוגדלות

שימוש במגדלת (בועה)