זוהר רובין
הגעתי לראשונה לישראל בשנת 2007 והצטרפתי לצוות הגן כמתנדבת. התקבלתי בחום רב על-ידי הצוות ועם הזמן הצטרפתי לעבוד כסייעת מן המניין. שנה אחר-כך עליתי לישראל ואני רואה את עתידי כאן בארץ. נוכחתי שהחברה הישראלית מכבדת את האנשים בעלי לקות הראיה ואני אופטימית לגבי יכולתי ללמוד ולהתפתח בישראל בעתיד.
בתפקידי כסייעת יש באפשרותי לעזור לילדים בגן שהינם בעלי מגבלה דומה לשלי. עבודה זו מעניקה לי סיפוק והנאה רבה. בעבודתי בקבוצת התינוקות יש לי הזדמנות לחזק את האימהות הנמצאות בתחילת דרכן ולהוות מודל לאפשרות
להצליח ולתפקד למרות לקות הראיה. בשיחותיי עם ההורים אני מדגישה את חשיבות הענקת תחושת הביטחון והעצמאות שעליהם לספק לילדיהם על מנת שיוכלו בעתיד להתמודד באופן עצמאי עם האתגרים הצפויים להם.
אני מאושרת לחיות בישראל ולהיות חלק ממשפחת אלי”ע.
שולה אלוש – טבחית
שולה עלתה ממרוקו בשנת 69 יש לה חמש בנות יקרות, 3 נכדים ובע”ה הרביעי בדרך.
הרומן עם אלי”ע החל לפני 12 שנה (עם פתיחת הסניף בב”ש).
“כשנכנסתי הילדים ישנו, כיסאות ואביזרים שונים היו פזורים בחלל החדר, חשתי צביטה בלב, הם נגעו לליבי”. שולה הפרה את הבטחתה לעצמה, שלא לעסוק בעסקי בישול ומטבח אך נשבתה בקסמם “הרגשתי שאני רוצה לבשל להם, הסיפוק הגדול שלי לראות אותם נהנים ומשמינים”
“מאז אני מרגישה שזה הבית השני שלי, הכיף שלי הוא בתרומתי למקום.”
תקצר היריעה והמילים דלות מלתאר את ערכתנו הרבה לעבודתה של שולה. לב ליבו של הגן הוא המטבח ולא רק כי הוא מספק אוכל בריא, מזין ומפנק שנעשה מתוך מסירות מחויבות אהבה רבה לכולם אלא כי אישיותה החמה והרכה של שולה נוגעת בכולנו.
אם תרצו, ארוחה טובה לשישי שבת, שולה תמיד תדע להציע מתכונים שאורחיכם יצאו מתפעלים מארוחה שהכנתם. הורים לילדים מתקשרים כדי לשאול על מתכון שהילד אהב במיוחד.
חיפשת מחט, סוללה, אזיקונים, פנס, כדור אקמול, כרית מחוממת לגב תפוס תדע למצוא אצל שולה.
פתגמים שגורים בפיה ונוסכים בנו כל-כך ביטחון כשמבקשים משהו משולה היא עונה: “10 שקלים”, “שולה בשטח אל תהיה במתח”.
שולה יקירתנו אנו אוהבים ומוקירים אותך ואת עבודתך, שנים של בריאות ונחת מהסובבים אותך.
סיפורה של שרון, בתה של נעמי – גננת בגן אלי”ע בפתח-תקווה
לנעמי, גננת בגן אלי”ע בפתח-תקווה, נולדה בת עם לקות שמיעה.
זהו סיפור על התמודדות עם קשיים ואופטימיות!
לסיפור המלא, באתר שבלולים