כתבה: שרית לוי, מדריכת ראייה ארצית, עמותת אלי”ע
קליטתו של ילד בגן היא משימה עדינה, אשר דורשת השקעה רגשית ותכנון הן מהורי הילד והן מצוות הגן. הילד מגיע לגן חדש על כל המשתמע מכך – היכרות עם צוות הגננות והסייעות, המבנה הפיזי, הילדים, סדר יום חדש ומובנה, הרגלים שונים, התייחסות רגשית שונה והתמודדות עם פרידה מהישות הבטוחה לו מכול, אמא או אבא.
לרוב הילדים הפרידה היא קשה, וכך גם לילד עם לקות ראייה או עם עיוורון, אשר עובר את אותו התהליך שעובר הילד הרואה. חשוב לזכור שכחלק מתהליך ההסתגלות של הילד לגן, גם ההורה עובר תהליך של הסתגלות ובניית ביטחון ואמון בצוות. התהליך שההורה עובר הוא משמעותי לא פחות, ויכול להשפיע על יכולתו של הילד להתמודד עם הפרידה.
השבועות הראשונים קשים וטעונים רגשית לכל אחד מן המשתתפים במעגל ההיקלטות בגן, אך ישנן דרכים העוזרות לעבור תהליכים אלו בהצלחה. אם ניתן דעתנו ונפעל יחד מתוך נכונות, הבנה והרבה אהבה, נצליח לעבור את תקופת ההסתגלות.
בטרם כניסתו של הילד למסגרת יש צורך להכינו מבעוד מועד. רצוי שההורה ישתף את הילד בשינויים הצפויים לקראת הכניסה לגן, יגיע עימו לגן לטובת היכרות מוקדמת עם המרחב החדש של הגן, ויכינו ככל הניתן להסתגלות מהירה וקלה עבור כולם. ככל שהילד לקוי הראייה יכיר את הסביבה שבה הוא נמצא, יש סיכוי גדול יותר שהוא ירכוש בטחון וילמד לחקור את הסביבה הרחבה יותר.
בימים הראשונים עלינו לאפשר לילד ולהורה להכיר ולהסתגל לגן. הצוות החדש נתפס כמפחיד ומאיים עבור הילד לקוי הראייה, אך ניתן ללמד אותו להתעניין בחדש על ידי יצירת אמון באנשים שמטפלים בו ועל ידי נתינת סימנים והשוואות לדברים מוכרים. העמקת הקשר והאמון של הילד בצוות נבנים תוך כדי היכרות ומשחקים משותפים. זהו תהליך הדורש רגישות וגמישות, וחשוב לזכור שלכל ילד ולהוריו יש קצב אישי וכושר הסתגלות שונה.
משום שחלק מהילדים חווים קשיי פרידה רבים, חשוב שאחד ההורים יישאר עם הילד בתחילת דרכו בגן כדי להקנות לו ביטחון, ובו בזמן לאפשר לו להשתתף בהתרחשויות, בפעילויות וביצירת הקשר עם המטפלות. ההורה משמש כעוגן מבטחים לילד במקום החדש שבו הוא נמצא, ובהישארותו, הוא מלמד את ילדו דרכי הסתגלות ממקור ראשון, תוך שהוא מעניק לו תשומת לב בלעדית. לדוגמה: מה לעשות כשמשהו מפריע לו, למי לפנות, היכן נמצאים המתקנים בגן, היכן רוחצים ידיים וכו’.
תהליך הקליטה של הילד יכול לבוא לידי ביטוי באופנים התנהגותיים טבעיים ולגיטימיים, כגון: בכי, שינוי במצב הרוח, חוסר תיאבון, חוסר שינה, בריחה לשינה ועוד. תפקידו של צוות הגן להיות ער וקשוב לצרכים ולקשיים של כל ילד, ולספק תמיכה תמידית אשר תסייע להקל על הילד את הפרידה מהוריו ואת הקליטה בגן.
רוב הילדים בגן אלי”ע מגיעים באמצעות מערך הסעות של נהגים ומלווים, ולפיכך הילדים וההורים חווים למעשה תהליך נוסף של הסתגלות לדמויות נוספות. תהליך זה יכול להתרחש לאחר ההסתגלות לגן ולצוות, או במקביל לו. בשל העובדה שהילדים מגיעים אל הגן וחוזרים ממנו עם מערך של הסעות ולא עם ההורים, חשוב לבסס את תהליך ההסתגלות ובניית הביטחון והאמון של ההורים בצוות, ולהבנות את המשך הקשר לכל אורך הדרך.
תקופת ההסתגלות מלווה בעומס רגשי עבור הילד, אשר מקשה עליו לגלות פתיחות, לחשוף את יכולותיו וכישוריו ולהתפנות ללמידה. חשוב להכיל אותו בתקופה זו ולעסוק בתהליך ההסתגלות שלו לגן ולסביבה החדשה, ובהיכרות עימו ועם אופיו, עם הצרכים ועם ההרגלים שלו. שלב האבחונים וההערכות, וכן הטיפולים השיקומיים, יחלו לאחר סיום תהליך ההיכרות האישית עם הילד וההסתגלות שלו לגן.
התאמות נדרשות בגן ובסביבה, כגון הושבה, עמידה, סנוור, מקום ישיבה מועדף – יבוצעו באופן מיידי. התאמות נוספות, הדורשות היכרות ואבחנה מעמיקה יותר, ייעשו בהמשך ובהתאם לתוצאות האבחונים והערכות.
טיפים להורים שיסייעו בתהליך הקליטה וההסתגלות לגן:
• שדרו לילדכם ביטחון ומסרים אופטימיים, אחרת במודע או שלא במודע – חששותיכם יעברו לילד.
• נסו להימנע מעמידה סתמית – עמידה זו עלולה לגרום לילד תחושת חוסר ביטחון, שהנה עוד רגע אבא או אמא הולכים, והוא עלול להימנע מעיסוקים אחרים או מרצון כלשהו לשחק ולהשתלב בפעילויות הגן.
• היו עם ילדכם והפכו חוויה ראשונה זו לחיובית ואיכותית.
• הקפידו לומר שלום ולהתראות, אל “תברחו” גם אם הילד עסוק וגם אם נדמה כי הפרידה תהיה קשה. מכיוון שילדים לקויי ראיה, לרוב, לא יכולים להסתמך על שפת הגוף – עלינו לתת הוראות מילוליות מאוד ברורות וגם להשתמש בקול בכדי להמחיש רגש.
• כאשר אתם נפרדים, אמרו זאת ועשו זאת – אל תאריכו את הפרידה בכך שתלכו ותחזרו כמה פעמים.
• חשוב להימנע מלבצע שינויים נוספים בתקופה זו, כמו גמילה מבקבוק, מוצץ, חיתול וכו’.
• שתפו את הצוות בהרגליו ובאהבותיו של הילד על מנת לסייע בהיכרות ובהסתגלות.
• אם הילד קשור לחפץ מסוים במיוחד, הביאו אותו לגן. גם אם לילד אין חפץ מסוים, ניתן להביא לו חפץ המוכר לו מהבית.
