ריפוי בעיסוק בקרב ילדים עיוורים ולקויי ראייה
מקצוע הריפוי בעיסוק מסייע לילדים עם נכויות פיזיות, התפתחותיות או התנהגותיות, להשיג יכולת גבוהה יותר לביצוע פעילויות משמעותיות של חיי היום יום.
מטרת הריפוי בעיסוק הינה לעזור לילד לתפקד באופן עצמאי ככל האפשר בשלושה תחומים עיקריים, התופסים את רוב זמנו של הילד:
טיפוח עצמי – כולל פעילויות של חיי היום יום כגון אכילה, הלבשה, שירותים, הגינה אישית, הכנת אוכל וביצוע מטלות בבית ומטלות רוטיניות של חיי היום יום.
משחק ופנאי – כולל טווח פעילויות רחב, מחקירה סנסומוטורית של הסביבה, למשחק סימבולי, ועד עבודות יצירה ומשחקים פורמאליים העוזרים לילד לפתח מושג בסיסי של למידה, לפתח כישורי הסקת מסקנות ולחזק את הכישורים החברתיים.
כישורי עבודה – כוללים את כישורי המשחק הנ”ל, גישות והתנהגויות, המאפשרות לילד לתפקד באופן מוצלח בבית הספר ולפתח את היכולות והסקרנות שבו.
לריפוי בעיסוק משמעות רבה מאוד בתפקודו של הילד העיוור ולקוי הראיה, בעיקר בשנים הראשונות לחייו, בהן הילד מתנסה בחוויות תחושתיות תנועתיות, מפתח סכמת גוף, לומד לתפעל חפצים ומגיע לעצמאות בתפקודי חיים המתאימים לגילו.
ניכר שהטיפול בריפוי בעיסוק הינו הבסיס למיומנויות רבות, אותן הילד לומד וילמד בעתיד, והן תאפשרנה לו התמצאות, ניידות, שיפור היכולת האקדמאית ושילוב בקהילה.
לריפוי בעיסוק בגיל הרך יש חשיבות רבה לעבודה עם ההורים ולעבודה צמודה עם צוות הגן.
בו זמנית, אנו מאפשרים להורים להבין ולהביע את רגשותיהם, להבין כיצד לקות הראיה משפיעה על ההתפתחות המוקדמת של הילד וללמוד כיצד הם יכולים ללמד את ילדם לחוות את העולם ולאפשר לו לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בו.
מטרת העל היא עצמאות בתפקודי החיים.
• עידוד להתנסות תחושתית מוטורית ושיפור היכולת לאינטגרציה סנסורית והפחתת רגישות תחושתית והתנהגות הימנעותית.
• עידוד תנועה במרחב בהתייחס לרמזים תחושתיים בסביבה.
• פיתוח יכולת אבחנת המגע ותפיסה תחושתית.
• פיתוח לטרליזציה (כיווניות) לצורך ניידות במרחב.
• שימוש במקסימום הראיה שקיימת לצורך ניידות ותפקוד.
• עידוד השימוש בשתי הידיים לצורך מניפולציה ופיתוח המשחק.
• פיתוח התנהגויות חברתיות (הרמת ראש בשעת שיחה, הכחדת תנועות ראש סטריאוטיפיות)
• פיתוח קאורדינציה עין- יד.
פעילות תחושתית בפעוטון
בזמן שהילדים דורכים בתוך צבעי גועש , נעלנו להם ניילון פצפצים על הרגלים היחפות, בתחילה הלכו על נייר שהונח על האדמה לאחר מכן על מרצפת.
מדובר בחוויה חושית עבורם – ההרגשה של הפצפצים מתחת לרגל בהליכה יחד עם הצבע, בנוסף להרגשה של הליכה על משטחים שונים.
חלק מהילדים יכלו לראות את הצבעים והיצירה בנוסף לתחושה ולכן נבחרו צבעים עזים וזוהרים כדי להקל עליהם.