סנוזלן

[:il]הסנוזלן הוא חדר טיפולי. בחדר מזרונים, אורות, תחושות וצלילים. באמצעות גירוי רב חושי המותאם לרצון, לצורך וליכולת של כל ילד ניתן להשפיע על תחומי התפתחות שונים.
הטיפול בסנוזלן מסייע להגברת הקשב והריכוז, לעידוד תקשורת, לשיפור התנועה, לוויסות תחושתי ועוד. סביבה רב-חושית (ראייה, שמיעה, מגע, שיווי משקל), מהווה מקום שבו יש איזון בין רגיעה לפעילות. עיצוב החדר מאופיין באווירה מרגיעה, נוחות רכה, תאורה מעומעמת, מוסיקה מתאימה, ואמצעים חזותיים שונים הניתנים להפעלה בהתאם לתגובות המטופל.
הטיפול בילדים לקויי ראיה דורש התאמה והפניית תשומת הלב לאתגרים הייחודיים לילדים אלו:

  • הסביבה החדשה עשויה מאוד לאיים על ילד לקוי ראיה או עיוור ועל כן יש לתת זמן הסתגלות לסביבה החדשה כדי למנוע פחד מן השהייה בחדר.
  • בהיעדר הראייה, יש להשתמש בחושים אחרים כדי לעודד חקירה, ולשלב אותם עם הגירויים החזותיים.
  • על המטפל לשקף את הקורה בחדר ואת פעילות הילד, בשילוב שימוש בחושים אחרים. לדוגמה: עליו לומר בקול את אשר מתרחש, כדי שהילד יקיש כי הזזת ידיו ופגישה באחד המתקנים, היא שיצרה את הרעש.
  • כדי להגביר את הביטחון ולאפשר התמצאות וחקירה, יש להגיש לילד המטופל את האמצעים השונים בחדר בצורה מסודרת וקבועה ולהניחם במקום קבוע
  • יש להתאים את התאורה לכל אחד מן הילדים, די להבטיח שימוש מרבי בשרידי הראייה (אורות בחדר חשוך, חפצים לא מוארים בתאורה טובה, מניעת אורות מסנוורים וכו').

בנוסף, בעת הטיפול, יש להתייחס לאפיונים נוספים של לקות הראייה:
1) העדפה של צבע וצורה מסוימים- במיוחד כשמציגים בפני הילד חפץ חדש
2) תנועה: הציוד המואר בסנוזלן נמצא לרוב בתנועה (עמוד הבועות, למשל). זהו מתקן שבהחלט יכול לעזור במיקוד הראייה אצל ילדים עם CVI.
3) עיכוב: יש לאפשר לילד זמן למקד מבט על החפצים המוארים.
4) שדה ראייה וראייה מרחוק: יש למקם את האורות בשדה הראייה המועדף על הילד, ובמרחק המתאים.
5) ילדים עם בעיות מורכבות: לעתים יש צורך בהתאמה מיוחדת של החדר עצמו:

  • כיבוי האורות המרכזיים בחדר (במקום אור "עמום").
  • נטרול כמות האורות בחדר
  • נטרול גירויים נוספים בעת הגשת חפץ מואר. חשובה גם המודעות לקושי בתיאום עין-יד
  • התאמת הצבע הכללי של החדר: אולי להפוך אותו מלבן לשחור. אם אין אפשרות כזאת, מומלץ שהמטפל ילבש שחור, או כי ישתמש ברקע שחור אחר

6) בהייה באור: יש להגיש אורות בודדים, או להתמקד בערוצי תחושה אחרים.
הטיפול בחדר מתבצע על ידי מטפלים שהוכשרו לכך. בירושלים המטפלת היא דליה ילין, גננת לחינוך מיוחד העובדת באלי"ע משנת 2002 כגננת לקבוצת המעונית, שהוסמכה לטיפול בסנוזלן.

לתרומה עבור הפעילות לחצו כאן
[:en]

The Snoezelen is a therapy room. The room includes mattresses, lights, sensations and sounds. Through multi-senses stimulation that is tailored according to the will, need and ability of each child, it is possible to influence different developmental fields.

Snoezelen treatment helps to increase the level of attention and concentration, encourage communication, improve movement, regulate senses and more. A multi-senses environment (seeing, hearing, feeling, balance), acts as a place that balances activity and relaxation. The design of the room is characterized by a calm atmosphere, soft comfort, dim lighting, appropriate music and different visual aids that can be used according to the patient’s reactions.

Treatment of visually impaired children requires adjustment and paying attention to these children’s unique challenges:

  • The new environment might be intimidating for the visually impaired or blind child and therefore there is a need to allow time for adjustment to the new environment in order to prevent fear of staying in the room.
  • Without sight, there is a need to use the other senses in order to encourage exploration and to combine them with visual stimulation.
  • The therapist needs to mirror whatever is happening in the room and the child’s activity, combined with other senses. For example: he needs to say out loud whatever is going on so the child will understand that moving his hands and touching one of the devices, created the noise.
  • In order to increase confidence and to enable orientation and investigation, the therapist needs to present the child with the different items in the room in an orderly and consistent manner and place them in a permanent place.
  • The therapist needs to adjust the lighting to each child, in order to ensure maximum use of remaining sight (lights in a dark room, objects that are not lighted in appropriate lighting, avoiding blinding lights etc.).

In addition, during therapy, the therapist needs to refer to additional features of the visually impairment:

1)     Preferring a certain color and shape – especially when presenting the child with a new object.

2)     Movement: the equipment lighted with Snoezelen is usually in motion (for instance, the bubble pole). This is a device that helps with focusing the sight of children with CVI.

3)     Delay: The therapist should enable enough time for the child to focus on the lighted objects.

4)     Field of vision and farsightedness: the therapist should locate the lights in the child’s preferred field of vision and at a suitable distance.

5)     Children with complex problems: sometimes there is a need for special adjustment of the room itself:

–        Turning off the central lights in the room (instead of “dim” lights).

–        Limiting the amount of lights in the room.

–        Limiting additional stimulation while presenting a lighted object. It is also important to create the awareness to the hand-eye coordination difficulty.

–        Matching the general color of the room: maybe turning it from white to black. If this is not possible, it’s recommended that the therapist dresses in black or uses a different black background.

6)     Staring at light: the therapist presents single lights or focusing on other senses channels.

 To support the program please click here

     

[:]

דילוג לתוכן