פעילות משותפת עם בית עובד – המרכז הישראלי לכלבי נחייה
כלב נחייה הוא אחד האמצעים המאפשרים לאדם העיוור ניידות מחוץ לביתו, והוא נחשב לאמצעי יעיל המקנה תנועה מהירה ובטוחה. השימוש בכלבי נחיה החל עוד במלחמת העולם הראשונה, והתפתח מאז בארצות שונות בעולם.
מנתונים שנאספו ניתן ללמוד כי שיעור השימוש בכלבי נחייה בארץ ובעולם הוא נמוך מאוד.
הנתונים בעולם מצביעים על כך שהפוטנציאל לשימוש בכלב נחייה הוא כ-1% מכלל האוכלוסייה העונה להגדרת העיוורון, אולם בפועל רק 50% מהם משתמשים בכלב נחייה. משמע, רק ל-0.5% מהעיוורים יש כלב נחייה. בישראל ידוע כי מקרב כ-23 אלף בעלי תעודות עיוור, פוטנציאל המשתמשים בכלב נחייה הוא 230 איש (1%). בפועל מספר המשתמשים הוא 156 איש – היינו 0.68%. טווח הגילים של הנעזרים בכלבי נחייה בישראל נע בין 21 ל-88 שנים (www.molsa.gov.il).
אפשרויות הניידות העומדות בפני עיוורים ולקויי ראייה הן שונות, וכל אדם בוחר את אמצעי הניידות המתאים לו ביותר. אנשים הבוחרים להשתמש בכלב נחייה צריכים להיות נכונים להכנסת כלב לחיי המשפחה, ובעלי גישה חיובית לבעלי חיים בכלל ולכלבים בפרט. אנשים שבוחרים בכלב נחייה מגלים בדרך כלל רמה אחרת של עצמאות, חופש וביטחון עצמי, ורמה גבוהה יותר של בטיחות בבית ובחוץ, וכן מוענק להם הקשר החם עם הכלב. (www.he.israelguidedog.org)
בעקבות הנאמר לעיל נבנתה בעמותת אלי”ע תוכנית היכרות עם כלבי נחייה. התוכנית מתבצעת בשיתוף עם המרכז לכלבי נחייה בבית עובד. צוות מתנדבים של המרכז מגיע פעמיים בחודש לגן בליווי הכלבים, והם פועלים עם הצוות החינוכי ביישום התוכנית. מטרות התוכניות הן חשיפה והיכרות עם כלבי נחייה, הן לילדים והן להורים.
מבנה התוכנית:
- הכרת הכלב – היכרות עם הכלב, ליטוף, זיהוי חלקי גוף, הפחתת פחד ועוד
- זיהוי היכולות של הכלב – כשכוש בזנב, אכילה, הליכה, נביחה
- מגע עם כלב – ליטוף שיער הכלב, הברשת השיער
- כללי בטיחות בהליכה עם כלב – מהי רצועה, החזקה, הליכה ראשונה
- לימוד פקודות בסיסיות – הליכה, עמידה, ישיבה של הכלב
חשיבות גידול כלב בבית מגיל צעיר והיכרות עם כלבי נחייה – הדרכה ופעילות להורים.