fbpx

חדר חושך

חדר חושך, כשמו כן הוא: חדר המאפשר סביבה נטולת גירויים חיצוניים, כגון אור, צבע, תנועה ורעש, וויסותם בהתאם לצרכים של כל ילד וילד. העבודה בחדר זה היא אחד האמצעים שמיועדים לעזור לילד לשמר את שרידי הראייה שלו ולנצל אותם באופן מרבי. אם לא נדאג לשמר את שרידי הראייה, קיימת האפשרות שהם ייאבדו.

המטרה המרכזית של העבודה בחדר חושך היא שיפור תפקוד הראייה של הילד.
בתוך מטרה זו ניתן להתייחס לרמות תפקוד שונות:

  1. העלאת המודעות לחוש הראייה
  2. עבודה על מיומנויות ראייה בסיסיות
  3. שימור וחיזוק מיומנויות ראייה קיימות
  4. הקניית תכנים חדשים

 

 

במפגש הראשון שלנו עם ילד בחדר חושך, נבדוק אם קיימים שרידי ראייה שימושיים. כל תגובה לגרייה חזותית מהווה בסיס לבניית תוכנית עבודה בחדר חושך.

1.      העלאת מודעות לראייה – חיזוק ושיפור

בקרב ילד לקוי ראייה, לרוב, השרידים של הראייה כל כך מעטים, שהוא לא לומד להשתמש בהם למטרה מסוימת, או למטרה מוגבלת מאוד. הילדים רואים את הגירויים אך אינם מבינים את מה שהם רואים, ואנו רוצים ללמדם לפענח את אותם הגירויים. מבחינה תפקודית, אנו נבדוק (יותר מפעם אחת):

  • תגובה למקור אור
  • תגובה לתנועה של גירוי
  • תגובה לחפץ
  • תגובה לפנים

2.      עבודה על מיומנויות ראייה בסיסיות

תפקוד הראייה הוא מיומנות נרכשת שמצריכה תרגול, אך משפיעה מיידית על התפקוד היום-יומי. המטפל יכול “להאיר” את תשומת ליבו של הילד ובכך לשפר את תפקוד ראייתו.

·         מיקוד מבט בגירוי חזותי:
היכולת לכוון את שתי העיניים יחד (או עין אחת אם יש פזילה) למטרה ויזואלית. פעולות כמו הושטת יד וקשר (תיאום) עין-יד דורשות יכולת של מיקוד, גם אם לשבריר שנייה.

·         מעקב אחר גירוי חזותי:
היכולת להישאר ממוקד ולעקוב אחר חפץ שנע במרחב.

·         סריקה – תנועות סקאדיות (“קפיצות”) :
היכולת להעביר את המבט ממקום למקום, על מנת לבצע סריקה אחר הסביבה, חפצים, דמויות ותמונות. התנועה (הסריקה) יכולה להיות ספונטנית או בצורה מכוונת לצורך איתור. יכולת זו מאפשרת לילד ללמוד לנצל את העיניים לצורכי למידה.

·         הושטת יד לעבר גירוי חזותי:
היכולת למקד מבט לעבר חפץ הנמצא במרחק הושטת יד, ולפעול/להגיב לקיומו בתיאום עין-יד.

·         פענוח גירוי חזותי:
היכולת להבין את תפקידו/משמעותו של האובייקט הנמצא מול הילד.

3.      שימור וחיזוק מיומנויות ראייה קיימות

ככל שהילד מתפתח, נראה כי תפקוד הראייה שלו משתפר, אבל הראייה נשארת כפי שהייתה. במילים אחרות, נראה כאילו הילד רואה יותר אבל לא כך הוא – ראייתו נשארת ורק תפקוד הראייה משתפר.

4.      הקניית תכנים חדשים

לעיתים ילד לקוי ראייה יתקשה לקלוט תכנים חדשים בסביבה עמוסת גירויים, ויהיה לו קל יותר לראות וללמוד תוכן חדש כאשר הסביבה תהיה נטולת גירויים – כפי שמאפשר חדר חושך.
 
לסיכום, חדר החושך הינו חדר המספק את כל התנאים האופטימליים עבור הילד לקוי הראייה ומאפשר תפקוד טוב יותר. הסביבה מותאמת מבחינת תאורה, מונעת סנוור, מאפשרת התמקדות במקור אור וחיזוק ושיפור כל המיומנויות השונות. החושך מנטרל את העומס הוויזואלי ומאפשר התמקדות בגירוי המואר. אין הרבה הסחות מהסביבה ורעש, ולכן טווח הקשב והריכוז גדול יותר.

תפקוד הראייה של הילד מסתמך על שימוש ברמזים לזיהוי ויזואלי של האובייקט, כגון:

  • צבע וקונטרסט
  • גודל החפץ, התמונה או הכתב
  • מרחק
  • זווית הראייה של הילדים עם הלקות הראייה – זווית הראייה הינה מאוד משמעותית ביכולת להשתמש בראייה הקיימת, ולכן אין “לתקן” את הטיית הראש או המרחק שממנו הילד רואה.
  • ילד לקוי ראייה רואה פרטים לפני שהוא רואה את השלם.

 

 

דילוג לתוכן