כתב פרופ’ קנט קזלו, מנהל מקצועי אלי”ע
ראייה תלת ממידת
ראייה תלת ממדית בנויה על ההבדל בנקודת הראות של שתי העיניים, הרי אחת ימינה מהאף והשנייה שמאלה. כאשר אנו מתבוננים על שני אובייקטים והדמויות שלהם יוצרות זוויות שוות בשתי העיניים, אנו נראה כל אחד האובייקטים פעם אחת, ללא אבחנת תלת מימד.
מצב זה בעיקר מתרחש כאשר האובייקטים נמצאים על קו העיגול הדמיוני הנוצר כאשר הזווית בשתי העניים שווה.(לעיגול הדמיוני קוראים הורופטור).
כל הנקודות הנמצאות על קו המתאר של העיגול יוצרות זווית שווה בשתי העיניים.
במידה והאובייקטים בו אנו מתבוננים, יוצרים זוויות שונות בשתי העיניים אבל בהפרשים קטנים, אנו נפרש את האירוע הוויזואלי הזה כתלת מימד.
במידה והאובייקטים יוצרים הפרשי זווית גדולים בין שתי העניים אנו נראה אחד האובייקטים כפול (פעמיים).
ראייה תלת ממדית תלויה בקיומן ושיתוף פעולתן של שתי העיניים ולכן לא מתרחשת במצבים בהם יש ראייה חד עינית או פזילה.
בטווח של עד כ 1-2 מ’ מאיתנו ראייה תלת ממדית שימושית מאוד בהערכת עומק ומרחק, מעבר לטווח זה הזווית בין שתי העיניים קטנה והערכת אומדן העמוק והמרחק בגלל הפרשי זווית אינה יעילה.
ראיית עומק
ראיית עומק היא היכולת להבחין באובייקטים הממוקמים במרחקים שונים זה מזה, מעבר לטווח של 2 מטר. כאשר אנו בעיקר תלויים בסימנים חד עיניים נלמדים (אמפיריים) בכדי לראות עומק. סימנים אלו מעובדים ונלמדים במשך חיינו ע”י המוח, באמצעות חוויות וויזו-מוטוריות.
להלן רשימה ודוגמאות של חלק מסימנים אלו:
- פרספקטיבה של תאורה:
היות ותאורה כמעט תמיד מגיעה מלמעלה, אנו לומדים על עומק ע”י ההבחנה בין אזור מואר לעומת אזור מוצל. אם נסובב את הדף העומק בתמונות מתהפך.
- חפיפה:
אובייקטים הנמצאים בחפיפה זה לזה מסמנים עבורנו כי האובייקט המסתיר נמצא קרוב יותר (לפני) המוסתר.
- גודל יחסי:
אנחנו לומדים להשוות גודל למרחק, אובייקטים גדולים יותר מפורשים כקרובים יותר.
הנה דוגמה איך בקלות ניתן “לרמות” את המוח:
- פרספקטיבה ליניארית:
קווים מקבילים נראים מתחברים לנקודה רחוקה באופק.
- פרלקסה:
כאשר אנו בתנועה, עצמים קרובים זזים מהר יותר ונגד כיוון התנועה שלנו, עצמים רחוקים זזים לאט יותר ועם כיוון התנועה שלנו.
- פרספקטיבה אטמוספרית:
ככל שמסתכלים רחוק יותר האטמוספרה גורמת לטשטוש של התמונה ואנו מבינים כי אובייקטים אלו נמצאים רחוק יותר.
לסיכום,
למרות שגם ראייה תלת ממדית וגם אבחנת עומק הינן מיומנויות ראייה נלמדות, אין ספק שהסימנים החד-עיניים (אבחנת עומק) תלויים הרבה יותר בלמידה וויזואלית במשך חיינו ודורשים יותר חוויות ויזו-מוטוריות לאורך זמן בהתפתחות הילד. לכן לילדים בעלי לקות ראייה עם הרבה פחות למידה וויזואלית אקראית מהסביבה, צפוי יותר קשיים בתחום זה. אין ספק שזה יכול להשפיע על ניידות ואוריינטציה.
