fbpx

סקירה עולמית בנושא התערבות מוקדמת לילדים עם לקות ראייה או עיוורון בגיל הרך

נכתב ע”י פרופ’ קנת’ קזלו, המנהל המקצועי של עמותת אלי”ע

על מנת להבין טוב יותר את שיטות ההתערבות האופטימליות לקידום פעוטות וילדים עם עיוורון ולקויות ראייה, באלי”ע ביצענו סקירה של גישות ההתערבות השונות הקיימות במדינות שונות בעולם. מסמך זה מהווה סיכום של הסקירה שערכנו. אמנם לא כלל המדינות נכללת בסיכום זה, אך הוא מייצג נאמנה את האסטרטגיות והגישות השונות הקיימות בתחום.

ארה”ב

הטיפול בארה”ב מונחה ע”י חוק שעבר ב-1970 ותוקן מאז מספר פעמים (ב-1980 וב-2004), הקרוי IDEA (The Individuals with Disabilities Education Act). במקור, כוונת החוק היא להעניק לילדים בעלי מוגבלויות בגיל בית הספר ‘חינוך ציבורי הולם ובחינם’, ב’סביבה מגבילה כמה שפחות’. בשנות ה-80 החוק הורחב ומציע מענקים פדרליים למתן שירותי חינוך מיוחד לילדים מגיל לידה ועד גיל 3.

שירותי הטיפול המוקדם הם וולונטריים להורים זכאים, שזכאותם נקבעת ע”י כל מדינה. הסביבה הטבעית נקבעת כזו שהילד יהיה בה אם לא היה סובל ממוגבלות (בית, מעון יום, גן), תחת Part C, המכסה פעוטות מלידה ועד גיל שנתיים. ילדים מגיל 3 ועד גיל 21 מכוסים תחת Part B, הרחב יותר. חלק זה מחייב:

  1. חינוך ציבורי הולם ובחינם.
  2. סביבה מגבילה כמה שפחות- אם ניתן- כיתה רגילה, אם לא- כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל, ואם לא- בית ספר לחינוך מיוחד. חלוקה זו נקבעת ע”י תוכנית חינוכית אישית (IEP) של כל ילד.
  3. הערכה מקיפה (Full and individual evaluation, FIE):
    1. בדיקת ראייה ע”י איש מקצוע בתחום העיניים.
    2. הערכת ראייה פונקציונלית כדי לאבחן איך הילד משמתמש בראייה שיש לו
    3. הערכת אוריינטציה וניידות.
  4. תכנית חינוכית אישית (IEP).
  5. שקלול דעת ההורים בהחלטות חינוכיות.
  6. אכיפה שתבטיח שהרשויות המקומיות הרלוונטיות ממשות את זכות הילד לחינוך הולם ובחינם.

חוק זה מהווה את המבנה הבסיסי הקובע את ההתערבות הספציפית לכל מדינה. לכל מדינה יש מדיניות מעט שונה לגבי האופן בו היא מיישמת את החוק. בקבוצת הגיל 6 חודשים עד 3 שנים, בפלורידה קיים מודל דומה לזה הקיים בישראל, כלומר תכנית גן ופעוטון בתמיכה ציבורית (במקביל למסגרות פרטיות). בדרום פלורידה, תכנית זו ניתנת ע”י Florida Heiken Children’s Vision Program of the Miami Lighthouse for the Blind. הילדים מבלים את רוב היום במתקן זה, במקביל לטיפול בית לאלו שלא מסוגלים להגיע. בניו-יורק, מסוצ’סטס, קליפורניה וטקסס המערכת מבוססת בעיקר על חינוך ביתי, עם ביקורים יומיים/שבועיים של הילדים וההורים במרכזי למידה. קיימות גם תכניות מדינתיות, כמו בטקסס למשל, שם היא נקראת Early Child Intervention Service. השירותים הניתנים הם כדלקמן:

מערכת הטיפול המוקדם לילדים צעירים, מגיל לידה ועד 3 שנים, היא תכנית מדינתית במימון פדרלי במסגרת חוק ה-IDEA, Part C. בטקסס, תכנית זו (הקרויה ECI) נמצאת תחת שירותי הבריאות של המדינה.

תכנית זו פועלת יחד עם מגוון של ארגונים וסוכנויות מקומיות ברחבי טקסס על מנת להעניק שירותים לפעוט ב’סביבתו הטבעית’, בדרך כלל בבית, בפעוטון או במסגרת תכנית ה-Mother’s Day Out. אנשי המקצוע עובדים יחד עם המשפחות על מנת לקדם התפתחות ולמידה, להעניק תמיכה, לתאם בין שירותים ולצמצם את הצורך בתכניות מיוחדות ויקרות.

לאחר שמלאו לילד שנתיים, צוות התכנית מתחיל בעבודה המשותפת עם המשפחות כדי לקבוע את תכנית ה-pre-school הטובה ביותר לילד, ולהבטיח מעבר חלק למערכת הבית-ספרית. בתקופה זו, הנקראת ‘מעבר’, הצוות עובד עם המשפחות כדי לפתח תכנית מעבר שתהיה חלק מתכנית ה-IFSP של הילד (Individual Family Service Plan). הילדים ‘מסיימים’ ועוזבים את ה-ECI לאחר שהם בני 3.

בגיל 3, המשפחות יכולות לבחור מתוך מספר של גני חובה אופציונליים. אופציה אחת היא גן פרטי, ואופציה אחרת יכולה להיות PPCD. PPCD היא תכנית גן חובה לילדים בעלי מוגבלויות, בגילאי 3-5, הזמינה דרך בית הספר הציבורי.

אוניברסיטאות רבות בארה”ב מציעות תארים ראשונים ושניים באספקטים השונים של טיפול מוקדם בלקויות ראייה.

הונגריה

בהונגריה, אפשרות הטיפול היחידה היא במרכזים ייעודים. לא קיימים בהונגריה מרכזים אזוריים לטיפול מוקדם בילדים עם לקות ראייה. השירותים הקיימים ניתנים מלידה ועד גיל 4. הונגריה מפקחת על הטיפול המוקדם במסגרת חוק החינוך, כלומר מתן השירותים והמימון שלהם נמצא באחריות משרד החינוך. מרכז הטיפול המוקדם ממומן ע”י המדינה (70% מתקציבו) ומשרת 87 משפחות באמצעות 2 עובדים במשרה מלאה ו-5 במשרה חלקית (נכון לשנת 2006). יחס הילדים למורים עומד על 20 ילדים לכל מורה. השירות ניתן פעם בשבוע, ועבור חלק מהילדים פעמיים בשבוע. חלק מהאוניברסיטאות מציעות קורסי הכשרה בטיפול מוקדם. אמנם אין טיפולים מיוחדים שנועדו לטיפול מוקדם בילדים בעלי לקויות ראייה, אך המרכז עושה שימוש בשיטות וגישות רבות לטיפול, תיקון ועידוד התפתחותי. אלו כוללות הידרותרפיה, טיפול בתנועה, פיזיותרפיה, טיפול במוזיקה ועוד. צוות המרכז כולל מומחים כמו תרפיסטים, פסיכולוגים ורופאי עיניים/אופטומטריסטים.

אוסטריה

באוסטריה קיימים מוסד ציבורי אחד ושני מוסדות פרטיים. אמנם לא קיימת חקיקה ארצית בתחום, אך בכל אחד מ-9 המחוזות של המדינה קיימת חקיקה משלו במסגרת שירותי הרווחה והבריאות. השירותים זמינים מלידה ועד גיל 7. שני המוסדות הפרטיים מתמקדים בעיקר בטיפול מבוסס-בית, בעוד שהציבורי מספק בעיקר שירותים מבוססי-מרכז בקבוצות קטנות. באוסטריה קיימים 3 סוגי טיפולים שונים. בסקר שבוצע מ-2006 נמצא כי:

בטירול, הארגון משרת 54 משפחות עם 7 מטפלים במשרה חלקית ומלאה. מטפל אחד במשרה מלאה מטפל ב-10 ילדים. בזלצבורג והסביבה, דווח על מטפל אחד במשרה מלאה העובד עם 10 משפחות, יחד עם 4 מורים- אחד במשרה מלאה ו-3 במשרה חלקית. תדירות ביקורי הבית נעה בין אחד לשבוע או שבועיים. באוסטריה עילית ובלינץ המרכז מספק שירותים ל-90 משפחות, עם  4 מטפלים- אחד במשרה מלאה והשאר במשרה חלקית. עובד במשרה מלאה משרת 30 משפחות בתדירות של פעם בשבוע, שבועיים או חודש- כתלות בצורך הספציפי של המשפחה.

צ’כיה

בצ’כיה, המדינה מכסה רק 50% מתקציבם של המוסדות המשרתים ילדים בעלי לקויות ראייה. החוקים המסדירים את הטיפול הנדרש נמצאים תחת משרד הרווחה. התמקדות עיקרית היא במתן תמיכה למשפחה (להורים) והגילאים המכוסים הם לידה ועד גיל 6. הטיפול העיקרי הניתן הוא טיפול מבוסס-בית. בדיקות והערכות ניתנות במרכזי טיפול מוקדם, כמו גם תכניות משפחתיות שונות (סופי שבוע, חופשות וכו’). הטיפול הבסיסי הניתן הוא low-vision therapy, בתוספת פיזיותרפיה.

מספר המשפחות המטופלות בצ’כיה עומד על 500, ו-47 מטפלים מייצגים יחס של 1:10. אך רבים מהמטפלים עובדים במשרה חלקית, כך שהיחס עומד על 25 משפחות לכל מורה במשרה מלאה. תדירות הביקורים נעה בין ביקור לחודש או חודשיים. הכשרת המטפלים נעשית דרך קורסים במרכזי טיפול, ולא באמצעות תכניות הכשרה אקדמיות.

פולין

החקיקה המסדירה את הטיפול בלקויי ראייה נמצאת תחת משרד הבריאות ומשרד החינוך. טווח הגילאים המכוסה הוא לידה ועד גיל 6, והתכניות ממומנות ע”י הממשלה. התכניות מבוססות בית ומרכז, והאקדמיה הפולנית לחינוך מיוחד אחראית לביצוע ההערכות והבדיקות. המרכזים השונים מציעים טווח רחב של טיפולים (ראייה, מוזיקה, הידרותרפיה, תנועה וכו’).

סקר שנערך בקרב 3 מוסדות מובילים מצא כך- בוורשה, קרן ‘קשת’ משרתת 120 משפחות באמצעות 6 מורים במשרה מלאה ו-3 במשרה חלקית, עם יחס של 25/1. תדירות הביקורים תלויה באזור בו המשפחה מתגוררת. אם המשפחה גרה בוורשה, הביקור נעשה אחת לשבועיים, ומחוץ לעיר אחת לחודש. צוות הטיפול המוקדם באקדמיה בוורשה מספקת שירות ל-30 משפחות, עם מורה אחד במשרה מלאה ו-3 במשרה חלקית, ביחס של 15 ילדים למורה. הביקור נעשה אחת לחודש. הארגון השלישי שנבדק משרת 155 ילדים ומשפחות באמצעות צוות של 5 מורים, כולם במשרה מלאה, ביחס של 30 ילדים למורה בתדירות של ביקורים שבועיים. ב-2 מרכזים שנבדקו הצוות כולל מורים, פסיכולוגיים, רופאי עיניים/אופטומטריסטים ונוירולוגיים. פולין מציעה הכשרה הן דרך אוניברסיטאות והן במרכזי הטיפול.

אוסטרליה

באוסטרליה, התכניות לטיפול מוקדם פועלות במסגרת תכנית כוללת הנקראת Vision Australia. ב-2004, תכנית זו הפכה לסוכנות הלאומית הראשונה לטיפול בעיוורון, לאחר מיזוג של מספר סוכנויות. ובשנים 2006 ו-2007 אף הורחבה עם הצטרפותם של ארגונים נוספים.

ביולי 2008, הצטרפה לסוכנות גם Seeing Eye Dog Australia, וכיום היא היחידה במדינה המעניקה שירותי כלבי נחייה. Vision Australia היא תכנית מקיפה המכסה ילדים מלידה ועד צעדיהם הראשונים, תחילת בית הספר, מציאת עבודה וברוב הבגרות. בשיתוף ההורים, הצוות מפתח אסטרטגיות המתאימות לצרכי הילד.  רשת התמיכה כוללת אנשי מקצוע מגוונים, כולל קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים, מרפות בעיסוק פסיכולוגים, מומחי תנועה ואוריינטציה, מומחי נגישות טכנולוגיה, אורטופיסטים ומורים מומחים בהתפתחות הילד.

קיימים מגוון מקורות מימון למשפחות הזקוקות לשירותי התכנית- Medicare ומסגרת ביטוחית לאומית לבעלי מוגבלויות. התכנית תומכת כיום בלמעלה מ-2100 ילדים (וסה”כ 25,000 איש) בכל המדינה. המימון לתכנית מגיעה מהממשלה ומתרומות פרטיות.

אנגליה

באנגליה קיים ארגון מקצועי (VIEW) המייצג את הסקטור העובד עם ילדים עם לקויות ראייה. לפי ארגון זה, קיימות מספר סוגיות מפתח בכל הנוגע לטיפול בילדים עם לקויות ראייה במדינה.

בשנים האחרונות, הארגון צפה בדאגה כיצד שילוב של קיצוצי תקציב, שינויים במימון ובמדינות ההוראה מוביל למשבר בטיפול בילדים בעלי לקויות ראייה. משבר זה מביא לפגיעה ממשית בטיפול באוכלוסייה זו, באופן שעלול לפגוע ביכולתם להפוך למבוגרים עצמאיים בעתיד.

באנגליה יש כ-25,000 ילדים עיוורים או בעלי לקויות ראייה, כלומר 2 ילדים וצעירים עד גיל 25 לכל 1000 איש (0.2%), לא כולל ילדים עם לקויות ראייה ‘קלות’. חלק מהילדים הללו מתמודדים עם קשיים נוספים המשפיעים על יכולת הלמידה וההתפתחות שלהם, במיוחד שילוב עם לקויות ומגבלות נוספות, למשל בעיות תנועת עין, או הפרעה באופן בו המוח מפרש מידע חזותי. קיימת שכיחות גבוהה יותר (10.5%) של לקויות ראייה בקרב ילדים בעלי מוגבלויות. באוכלוסיית הילדים בעלי קשיי למידה, השכיחות המשוערת היא 5.6%, כאשר הסיכון ללקות ראייה עולה עם העלייה בחומרת קשיי הלמידה.

על אף שלקות ראייה בילדות לעיתים נכללת יחד עם לקות שמיעה כהפרעה חושית, לקות ראייה חמורה מוקדמת נחשבת בעיקר כהפרעה נוירו-התפתחותית חמורה, בהתחשב בהשפעתה על תהליכים התפתחותיים רבים ושונים. אופי ואיכות הטיפול בהפרעות ראייה באנגליה ובבריטניה משתנים מאוד בין מקומות שונים ומתארים שונים.

תינוקות וילדים צעירים עם לקויות ראייה זקוקים לסיוע מקצועי מוקדם ככל האפשר לאחר האבחון- תמיכה שלרוב מספק מורה בעל התמחות להוראת ילדים וצעירים עם לקויות ראייה. מחקרים רבים מדגישים את החשיבות בהתערבות מוקדמת ע”י איש מקצוע כדי להבטיח התקדמות התפתחותית וחזותית אופטימלית. על אף העדויות העצומות בנוגע לחשיבותה של התערבות מוקדמת, עדיין קיים עיכוב משמעותי בהפניה של חלק מהפעוטות והילדים לטיפול מקצועי.

  • בעוד של-86% מהרשויות המקומיות קיים הסדר ברור להפניית פעוטות וילדים לשירותי טיפול בלקויות ראייה, עדיין קיימות רשויות ללא הסדרי הפנייה ברורים.
  • אפילו כשקיים הסדר הפנייה מקומי, ההפניה עדיין מתעכבת מסיבות שונות:
    • הילד לא מטופל בבית החולים מקומי, אלא בבית חולים שבו לא קיים הסדר עם שירותי הטיפול ברשות המקומית בה הוא מתגורר, או בבית חולים מתמחה באזור אחר. קציני Eye Clinic Liaison במרכזים אלו דיווחו על קושי בקבלת פרטי אנשי הקשר בשירותי הטיפול בלקויות ראייה מחוץ לרשות המקומית. למרות שמידע זה אמור להימצא בעמוד ה-Local Offer של הרשת המקומית, במקרים רבים הוא רשה למציאה, או כולל רק פרטים של שירותי טיפול מוקדם גנריים.
    • אם הילד מטופל ע”י רופא עיניים מייעץ שבד”כ מטפל במבוגרים, או ע”י רופא ילדים שאיננו מומחה עיניים, יתכן ואותו רופא לא מודע לצורך להפנות את הילד לשירותי הטיפול הרלוונטיים.
  • בנוסף על האמור לעיל בנוגע לעיכוב בהפניה, עדויות אנקדוטליות מעלות כי קיימת מגמה בחלק מהמקומות להפניית פעוטות וילדים צעירים עם לקויות ראייה לשירותי ‘טיפת חלב’ גנריים, ולא לשירותי הטיפול בלקויות ראייה.

לשם הטיפול בבעיות אלו, הוצעו הצעדים הבאים:

  • יש להכיר ולהקצות במימון הדרוש להתערבויות וטיפולים אינטנסיביים ומקצועיים לכל הפעוטות והילדים הצעירים עם לקויות ראייה.
  • יש להכיר בכך שלקות ראייה היא מגבלה לכל החיים, ושתמיכה פרואקטיבית מאנשי מקצוע חיונית לכל אורך הילדות והבגרות המוקדמת. אין להניח כי התמיכה נדרשת רק בתגובה לקושי ספציפי ולשם התקדמות במגוון קצר של תוצאות אקדמיות.
  • יש להכיר בתפקידם החשוב של מורים מקצועיים עם ידע רלוונטי (QTVI) ומומחי שיקום מוסמכים ולשמור על איכות וכמות מתאימים של אנשי מקצוע אלו באמצעות הכשרה ממומנת ופיתוח מקצועי רציף.

אירלנד

הארגון המרכזי לטיפול מוקדם באירלנד נקרא ChildVision (שנקרא בעבר מרכז סנט-ג’וזף ללקויי ראייה), ארגון הפועל כמעט 150 שנה. ההערכה היא כי ישנם כ-224,000 אנשים עיוורים או לקויי ראייה באירלנד, מתוכם כ-1.8% (בערך 4000) הם ילדים. ChildVision הוא המקום היחידי באירלנד המוקדש כולו לצרכים החינוכיים והטיפוליים של ילדים עיוורים ולקויי ראייה. הארגון מטפל בילדים מכל רחבי אירלנד מגיל לידה ועד 23. קבוצת המטפלים כוללת קלינאי תקשורת ושפה, מורים, אחיות, מורי ברייל, עובדים סוציאליים ועוד, וכן צוות משק בית ותחזוקה.

הקמפוס כולל גן ילדים, מרכז טיפולי, מרכז חינוך, את שירות ההערכה הארצי, מרפאת עיניים ו-low vision, פינת חי, חוות סוסים ובריכת שחייה. כל השירותים מוצעים ללא תשלום והמימון מגיע משילוב של משאבים ציבוריים ופרטיים, ובעיקר משלושה מקורות עיקריים- רשות שירותי הבריאות, משרד החינוך ותאגידים וקרנות שונות, יחד עם תרומות ציבוריות ופרטיות. לארגון יש גני ילדים בערים דבלין ובקורק, שכוללים תמיכה מלאה של צוות רפואי. הילדים מגיעים לגן בין יום לחמישה ימים בשבוע (באמצעות הסעה ייעודית שמתאימה גם לכיסאות גלגלים) משעות הבוקר ועד אחה”צ המוקדמות

סין

הערכה היא שישנם בסין כ-70,000 ילדים עיוורים בגילאי בית הספר, רובם מתגוררים באזורים כפריים וחקלאיים. בתי הספר המציעים מסגרת חינוכית מיוחדת ללקויי ראייה נמצאים בעיקר בערים הגדולות, הרחוקות לעיתים אלפי קילומטרים מהכפרים. כל המתקנים ממומנים ע”י המדינה, וכמעט כל אפשרויות הטיפול מבוססות-מרכז, כשמעט מתוכן זמינות גם בבית הילד.

רוסיה

השתנותה של החברה הרוסית משתקפת בתחומים שונים בעולם הסוציו-רפואי, כולל מערכת הטיפול והזיהוי של הפרעות התפתחותיות בקרב ילדים. צעד חשוב ביצירת מסגרת לטיפול מוקדם היה הרעיון ליצירת מערכת לטיפול מוקדם בילדים בעלי מוגבלויות שקודמה ע”י משרד החינוך הרוסי באמצע שנות ה-90 של המאה שעברה. רעיון זה כלל הן שיפור של איכות הטיפול הניתן והן מתן שירותים רפואיים ופסיכו-פדגוגיים לכל משפחה בשלבים המוקדמים של התפתחות הילד.

הצוות המוביל של המכון לפדגוגיה מתקנת ברוסיה פיתח את המסגרת הארצית לטיפול מוקדם בילדים עם בעיות התפתחותיות. המשימות העיקריות של מערכת זו הגדירו את:

  1. הזיהוי המוקדם ביותר של צרכים חינוכיים מיוחדים של ילדים.
  2. צמצום מקסימלי של הפער בין הגדרת ההפרעה לתחילת הטיפול הממוקד, כולל מרכיבים לא-ספציפיים וספציפיים.
  3. הכללה מנדטורית של הורים בתהליך הלמידה, החל מהשנים הראשונות בחיי הילד.
  4. הרחבת מגבלות הזמן לחינוך מיוחד, כאשר הסף הנמוך הוא החודשים הראשונים לחיי הילד.
  5. קיום של סטנדרט חינוך מיוחד, המגדיר הישגים אקדמיים יחד עם רמת יכולת.
  6. חינוך מוכוון והדרגתי יותר, שברוב המקרים לא נדרש במסגרת החינוכית של ילד בהתפתחות רגילה.
  7. התאמה אישית של תהליך הלמידה וארגון מיוחד של הסביבה הלימודית.

שירותי טיפול מוקדם נפתחו כיחידה מובנית בתוך:

  • גני ילדים משולבים וגני ילדים.
  • בתי ספר לחינוך מיוחד מתקן.
  • מרכזים לימודיים שונים- אבחון וייעוץ, תמיכה פסיכולוגית, רפואית וחברתית, שיקום פדגוגי-פסיכולוגי, הוראה מתקנת ואחרים.

מטרת שירותי הסיוע המוקדם היא לספק תמיכה פסיכו-פדגוגית וחברתית-רפואית למשפחות עם פעוטות הסובלים מבעיות התפתחותיות.

המכון להוראה מתקנת של משרד החינוך הרוסי יצר תכנית ארצית אחידה לזיהוי מוקדם וסיוע מיוחד לילדים עם הפרעות התפתחותיות (החל מהחודשים הראשונים לחיים). כיום, מגוון של שירותי תמיכה מוצעים למשפחות עם ילדים צעירים הסובלים מהפרעות שונות. המודל הראשוני נוצר בנובגורוד, שם קיים ניסיון רב בטיפול במשפחות במוסקבה (בה קיימים מספר מכונים ברמה הארצית), בסנט-פטרסבורג (מכון לא ארצי), סמרה ורוסטוב, שם אומצה תכנית מחוזית לאבחון וטיפול בשלב מוקדם, הממומנת ממקורות תקציביים מחוזיים. ערים אחרות ברוסיה (למשל באזור מוסקבה) מאמצות מודלים משלהן לסיוע שיקומי לילדים בעלי מוגבלויות. אנשי מקצוע העובדים בארגונים ציבוריים מנסים לפתור את בעיית הסיוע לילדים עם הפרעות התפתחותיות ומשפחותיהם, וכך למשל נפתחו בערים ניז’ני נובגורוד וסראטוב מרכזים לטיפול מוקדם בילדים בעלי הפרעות ראייה.

בניז’ני נובגורוד נפתחה קבוצה לסיוע לילדים בעלי לקות ראייה כחלק מהמרכז לטיפול מוקדם, קבוצה שנוצרה ע”י חברים בארגון ‘פרספקטיבה’, ארגון ציבורי המאגד הורים לילדים בעלי לקות ראייה. פעילויות חינוכיות לילדים מועברות ע”י קלינאי תקשורת, מדריכי אימון גופני, מנהל מוזיקלי ועוד והעבודה נעשית בקשר הדוק עם ההורים.

בסרטוב, הסיוע המוקדם לילדים עם לקות ראייה החל ב-2004 כחלק מהארגון ‘המרכז לשיקום וסיוע לילדים בעלי לקויות ראייה’. בניגוד לעמיתיהם בניז’ני, אנשי המקצוע בסרטוב פיתחו ובחנו טכנולוגיה חדשנית לטיפול מוקדם דרך ביקורי בית של ילדים עם לקות ראייה חמורה ובני משפחותיהם. ב-2012-2013, הטכנולוגיה שפיתחו יושמה בשטח, ופעלה במסגרת פיילוט ארצי. החל משנת 2014, הסיוע לילדים בעלי לקות ראייה ניתן ב-2 צורות- ייעוץ ביתי (לילדים עד גיל 3) וקבוצת גן (לילדים בני שנתיים עד שלוש). ילדים בני 3 נרשמים לקבוצת גן, שפועלת במסגרת בית הספר וכך מתקיים רצף חינוכי עבור הילדים. סטודנטים בפקולטה לחינוך מיוחד ופסיכולוגיה באוניברסיטת סרטוב משתלבים בטיפול הביתי כמתנדבים. סטודנטים להוראת חינוך מיוחד ולפסיכולוגיה לומדים לפתח מסלולי לימוד אישיים, לבצע מחקרים העוסקים בפעילות קוגניטיבית ורגשית בקרב ילדים ולרכוש כישורים פרקטיים בעבודה עם עיוורים ולקויי ראייה, כולל ילדים עם לקויות נוספות.

יפן

ביפן ישנם כ-300,000 איש בעלי לקויות ראייה, מתוך כ-2,000,000 איש בעלי מוגבלויות. במדינה פותחה בהצלחה מתודולוגיה חינוכית לתמיכה בעיוורים בבתי הספר הקיימים באזורים החקלאיים, באמצעות תוספת של מורה המשרת 8-10 בתי ספר שכנים באזור מסוים.

ביפן קיימים 65 בתי ספר מיוחדים לתלמידים עם לקויות ראייה, ו-171 ילדים נמצאים בתכנית גני הילדים של בתי הספר הללו. מחצית מהם גם מבקרים באופן תדיר בגן או פעוטון רגילים. נפוצים גם בתי ספר מיוחדים לילדים בעלי לקויות ראייה. מאחר והמדינה רואה חשיבות בעיקרון השילוב, ילדים רבים בעלי לקות ראייה פוקדים הן את בתי הספר המיוחדים והן את בתי הספר הרגילים.

באוניברסיטת טסקובה קיים בית הספר הארצי היחיד  במדינה ללקויי ראייה. משימותיו של בית הספר הן:

  1. לספק את הסיוע המיוחד הדרוש לפעוטות, ילדים ותלמידים בעלי לקות ראייה, וכן לספק השכלה כללית במערכת הגנים, בתי הספר והתיכונים, בשילוב הוראה מתקנת מקצועית.
  2. לשתף פעולה עם האוניברסיטה בתחום המחקר ולשלב את הסטודנטים בפרקטיקה של בית הספר.
  3. להמשיך ולפתח מומחיות בחינוך לקויי ראייה במחקר ובפרקטיקה היומיומית ולשתף את הממצאים ברחבי המדינה.
  4. לספק תמיכה לימודית חיונית לפעוטות ותלמידים לקויי ראייה שאינם רשומים לבית הספר.
  5. לסייע ביצירת ספרי לימוד לפעוטות ותלמידים לקויי ראייה ולשתף פעולה בפעילויות נוספות בתחום ההוראה ללקויי ראייה ביפן- למשל ביצירת ספרי לימוד וחומרי הוראה אחרים. כמו כן, להטמיע בחינות קבלה לאוניברסיטה בכתב ברייל על מנת לסייע לסטודנטים בעלי לקות ראייה.

פעילויות חינוכיות

  • גנים ובתי ספר יסודיים

אנו מקבלים מגוון של תלמידים, כולל אלו הדורשים סיוע מיוחד. אנו משפרים את חווית הלמידה באמצעות צורות הוראה גמישות, למשל שיעורים ייחודיים והדרכה אישית, המותאמת לשלב ההתפתחותי של הילד.

 

מקורות:

  1. https://www.visionaustralia.org/
  2. Key issues for VI education in England Posted on 27th January 2020by VIEW Admin
  3. The 16th World Congress of Rehabilitation International contents> 16th World Congress of Rehabilitation International No.11
  4. IDEA and Vision Impairments by Carmen Willings June 4, 2019 teachingvisuallyimpaired.com
  5. Comparing the situation of early intervention services to visually impaired children and their families in some European Countries: ISaR – Inclusive Services and Rehabilitation Technical University of Dortmund Department Rehabilitation Sciences
    Rehabilitation and Education for the Blind and Visually Impaired Project ISaR
  6. Early Childhood Intervention in China Journal of International Special Needs Education Vol. 18, No. 1 pp. 29–39
  7. Formation and Evolution of Early Intervention for Children with Developmental Delays in Russia and Abroad Journal of Psychological Abnormalities J Psychol Abnorm 2016, S1
  8. Special Needs Education In Japan BY KIRSTY KAWANO NOVEMBER 1, 2016 FAMILIESLIFESTYLE
  9. https://childvision.ie/site/
  10. Vision UK (2018) Key facts about vision impairment in children and young people. https://www.visionuk.org.uk
  11. Salt A and Sargent J (2014) ‘Common visual problems in children with disability’. Archives of Diseases in Childhood 2014;0:1–6.
  12. Nielsen LS, Skov L, Jensen H (2007) ‘Visual dysfunctions and ocular disorders in children with developmental delay. I. prevalence, diagnoses and aetiology of visual impairment’. Acta Ophthalmol Scand 2007; 85: 149–56
  13. Emerson E and Robertson J (2011) The estimated prevalence of visual impairment among people with learning disabilities in the UK. CeDR, Lancaster University/Learning Disabilities Observatory report for RNIB and SeeAbility
  14. Keil S, Fielder A and Sargent J (2017) ‘Management of children and young people with vision impairment: diagnosis, developmental challenges and outcomes”. Archives of Diseases in Childhood 2017;102:566–571 (p566)
  15. Flynn K (2018)) Freedom of Information (FOI) questions on local authority education provision for children and young people with vision impairment in England: 2017. Research briefing RNIB https://www.rnib.org.uk/campaigning-current-campaigns-children-and-education/protecting-local-vision-services-children
  16. VIEW (2018) The RNIB/VIEW VI service Local Offer spreadsheet https://viewweb.org.uk/vi-education-provision-local-offers-england-2017/
  17. DINF: https://www.dinf.ne.jp/doc/english/sp/index_e.html
דילוג לתוכן