פרופ’ קנט קזלו, מנהל מקצועי אלי”ע
בחודשים הראשונים לחיי של התינוק מתפתחת מערכת הראייה ומערכת הקשרים למוח אשר אחראית לתפקוד ותיאום פעולות מערכת הראייה כגון: תיאום עין יד, תיאום בין העניים, עיבוד מידע חזותי, יכולת פיענוח, ראיית עומק ועוד..
מאחר ובזמן התפתחות מערכת הראייה, התינוק אינו מסוגל לדבר או להביע את כוונותיו באופן ברור, רצוי לשים לב להתנהגות הוויזואלית של התינוק, האם התינוק מסתכל לכיוון האור ומתעניין בצעצועים או בסביבתו הקרובה. פעוטות שראייתם תקינה אינם אדישים לסביבתם ויביעו בה עניין ; מצמוץ בחשיפה לאור חזק (שמש), חיוך לדמויות מוכרות, קשר עין, התעניינות בצעצועים קרובים, בקבוק וכדומה.
בדיקות עניים בגיל הרך מאפשרות לעקוב אחר התפתחות מערכת הראייה ולאבחן לקויות ראייה כבר בשלב המוקדם, במידה ויש כאלה. הראייה משפיעה על כל תחומי ההתפתחות, היא החוש המארגן שדוחף אותנו לקשר עם הסביבה, מגרה את הסקרנות ודרכו אנו קולטים ומבינים את העולם. הראייה משפיעה על יכולת מוטורית, קוגניטיבית וההתנהגותית, חומרת לקות הראייה ואופייה, הם הגורמים החשובים בהשפעת לקות הראייה על ההתפתחות.
ערנות ההורים להתנהגות הוויזואלית של תינוקם חשובה ועוזרת בזיהוי ובאבחנה המוקדמת של בעיית הראייה. אך גם אם יודעים שיש ליקויי ראייה, כולנו, הורים ואנשי מקצוע, היינו רוצים לקבל הבנה מדויקת יותר על לקות הראייה ובנימה חיובית יותר להבין כמה ראייה ישנה.
איך אפשר לבדוק את יכולת הראייה של ילודים ותינוקות?
המדידה המקובלת מכונה בדיקת חדות ראייה.
בדרך כלל נמדדת במה שקרוי שבר סנלן- 6/6, 6/12, 6/30 וכדומה (ראייה 6/6 –עצם בגודל 1 ס”מ ממרחק של 6 מ’). מדידה זו מתארת באיזה מרחק ניתן לזהות עצם בגודל מסוים. לילדים גדולים ולמבוגרים ניתן להשתמש בלוח של אותיות, מספרים, צורות או אפילו תמונות כדי לבצע את הבדיקה.
אבל מה עושים בגיל חודש, חצי שנה או אפילו שנתיים?
בעבר נבדק ונרשם האם התינוק נועץ מבט (פיקסציה) ועוקב אחרי חפץ. מאוחר יותר נכנסה בדיקה עם “תוף אופטו-קינטי” גליל עם סדרת פסים שחור לבן בעובי משתנה. בעת סיבוב הגליל ובתנאי שהתינוק רואה את הפסים ואין טשטוש בראייה ייגרם ריצוד של העניים (ניסטגמוס). מידת צפיפות הפסים שבעקבותיה נגרם ריצוד בעניים נותנת מדד לחדות הראייה.
כיום קיימות 2 בדיקות טובות יותר שניתן לבצע לילודים ותינוקות, אינן דורשות הרבה שיתוף פעולה ונותנות תוצאות איכותיות.
- בדיקה אלקטרו-פיזיולוגית: בדיקת VEP (VISUAL EVOKED POTENTIALS – מענה מוחי וויזואלי). בבדיקה זו הפעוט יושב, מוחזק אל מול מסך מחשב המקרין גירויים מתחלפים במשך זמן קצר. לראשו של הפעוט יוצמדו 2 אלקטרודות (אחת על תנוך האוזן והשנייה ממוקמת עורפית על ראש התינוק), הרושמות את הפעילות המתרחשת במוח בזמן זה בחלק העוסק בראייה מרכזית. במידה ואין מספיק שיתוף פעולה ניתן להשתמש גם בהבזקים של אור על המסך וניתן לבדוק תינוק אפילו בזמן שינה. הבדיקה אינה מודדת את חדות הראייה אלא אם המסלול תקשורת בין העין למוח תקין. לבדיקה הזאת קוראים Flash VEP. במידת האפשר עדיף להשתמש בהבזקי פסים או משבצות (כמו לוח דמקה) בגדלים שונים ואז מתאפשרת מדידה של חדות הראייה וניתן להשוותה לרישום הסטנדרטי (שבר של סנלן). לבדיקה זאת קוראים Sweep VEP.
- בדיקה התנהגותית-בדיקת העדפת מבט (Preferential Looking) הגרסה הראשונה של שיטה זו הייתה כרטיסי טלר (Teller Acuity Cards). שיטה זו מבוססת על עובדה שהוכחה במחקרים שאם מראים לתינוק מטרה ריקה ולידו מטרה עם דוגמה, התינוק יפנה את מבטו (העדפת מבט) לגירוי עם דוגמה. לרוב משתמשים בדוגמה של פסים בצפיפות משתנה לעומת גירוי אפור שיטה זו שימושית מאד מגיל 3 חודשים עד גיל שנתיים וגם בדרך כלל אפשרית עד גיל 3. לרב מגיל 3 ומעלה הפסים לא יעוררו מספיק עניין כדי להעסיק את הילדים ולכן נמצאה כלא יעילה. גם בשיטה זו מקבלים תוצאה של חדות הראייה וניתן להשוות את התוצאות לבדיקה סטנדרטית.
לסיכום: אנו ממליצים לעקוב ולשים לב להתנהגות הוויזואלית של התינוק בשלבי התפתחותו. באם אתם מרגישים כי ייתכן וקיימת לקות ראייה חשוב לפנות לבדיקת ראייה אצל רופא עניים לילדים ולקבל מידע נוסף. חשוב לזכור כי גם בגיל הרך ולמרות שהתינוק אינו מסוגל לענות במילים על שאלות יש היום את הכלים לבדוק חדות ראייה אצל פעוטות ולדעת מה הוא רואה.
