חוש המישוש הכרחי עבור האדם עם העיוורון. המגע חיוני עבור איסוף מידע מן הסביבה וביצוע מטלות. המידע המתקבל, מספק מידע על מאפייני האובייקט ועל ההיבטים הפונקציונאליים שלו. כישורי המישוש הכרחיים עבור תפקוד עצמאי. ילדים עם עיוורון צריכים להתנהל באופן שונה מילדים רואים, מכיוון שהם צריכים, בין היתר, להישען רבות על חוש המישוש כתחליף לראייה ועל סמך זה לקבל מידע הכרחי לביצוע משימות, פתרון בעיות ועוד.
מערכת הראייה מספקת מידע על צורה, גודל, צבע, מרחק, מיקום ומהירות תנועה, כיוון אובייקטים ואנשים בסביבה – כולם במבט אחד. ילד עם עיוורון יצטרך להשתמש במידע חושי חלופי כדי לרכוש מידע חיוני זה. בכדי לפתח את היכולת לקבלת המידע החושי יש צורך בהתנסויות סנסוריות רבות ומגוונות. היכולת לחדות המגע פוחתת עם הגיל. על כן, עדיף להתחיל התערבות בגיל צעיר ככל האפשר ולנצל את הפלסטיות המוחית. עוד נמצא, כי תינוקות עם עיוורון נוטים לחקור על בסיס טקטילי ולא שמיעתי. ממצא זה מראה את חשיבותו של חוש המישוש בתחילת הילדות ואת הצורך לפתח אותו.
אנו באלי”ע דוגלים בהבניית הסביבה של הילד כבר בשנות חייו הראשונות, כך שתהיה עשירה בהתנסויות חושיות ותכלול פיתוח של המיומנויות החושיות הנדרשות.
“קיר טקטילי” מאפשר גרייה חושית עשירה בסביבתו הטבעית של הילד ותורם ליכולת זיהוי של תחושות ומרקמים, אבחנה חושית, זיכרון מישושי, תפקודי ידיים עדינים ומיומנויות הכרחיות נוספות.
בסניפי אלי”ע קיימים בסניפים קירות טקטילים.
ובגנים ישנם אף לוחות טקטילים ניידים, הלוחות משמשים את כלל הגן, כמובן שכל גיל וכל ילד לפי התפקוד שלו. הילדים מסתקרנים חוקרים מגיבים באופן שונה לכל מרקם וכל זה בלי צורך במילים.
את הילדים עם העיקוב ההתפתחותי אנחנו מניחים על או ליד כמה לוחות על מנת שיוכל להרגיש
הלוחות בעיקר נועדו למישוש של מרקמים שונים רך /מחוספס, מחדדים את חוש המישוש ואת חוש הראייה.
– מה ניתן לעשות עם הלוחות לילדים שהולכים או זוחלים- ניתן ליצור מסלול תחושות. לאפשר לילד להיות יחף וללכת על המשטחים השונים.
בנוסף רצוי להרחיב את עולם המושגים, לדבר עם הילד על המרקמים השונים (קשה, רך, חלק, מחוספס, גלי, פסים וכו…), מושגים של הפכים (קשה-רך, למעלה- למטה).
אפשר ליצור לוחות טקטילים ניידים המתאימים לשימוש ביתי.
דגשים להכנה בבית- קודם כל בטיחות, לחשוב על איזה משטח אני רוצה להדביק ועם איזה חומר להדביק שיהיה מספיק חזק.
לאחר מכן לחשוב על איזה מרקמים הייתי רוצה (פה אפשר ממש להשתולל עם הדמיון)
יש אפשרות שעל כל לוח תהיה תחושה אחת בלבד או אפשרות נוספת שעל כל לוח יהיו 2 מרקמים שונים (עדיף שהמרקמים יהיו מנוגדים בכדי שיתן יותר עניין ומשמעות לילד).
בנוסף- לזכור לא להעמיס מבחינה ראיתית וכן לחשוב על פריטים שאפשר להדביק וכן ימשכו יותר את הראיה.