fbpx

ביקור בגן אלי”ע – רפלקציה

אלי”ע , מקפידה מאוד לפתוח ולחשוף את פעילות העמותה בכלל ולסטודנטים לחינוך בפרט שכן הם יפגשו ויעבדו עם הילדים שלנו בעתיד, כל יום כזה הוא מרגש ומלא בתובנות.
השבוע סיור בסניף סטודנטים לתואר שני בתוכנית: ״טכנולוגיה ולמידה״ בביה״ס לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב,
לאחר הסיור הם התנסו בסדנה בכיסויי עיניים הממחישה על עולמו של הילד/ה עם הלקויות ראייה.
למחרת קבלנו מכתב מרגש מהסטודנט גורן דיין ובו הוא כותב: ביקור בגן אלי”ע  רפלקציה.

“אתחיל מהסוף. אלו היו רגעים של שפיות, ובעצם שעתיים של ניתוק מהמולת היום יום, פוליטיקה,עבודה ומה לא.
אתה נכנס להיכל הקודש של האנשים הטובים, צוות מופלא של אנשים שלא מוותר על חיבוק, מילה טובה, חמלה וחיוך. 
בית של חמלה ושל טוב לילדים קסומים שראויים לכל מה שאנו מסוגלים לתת להם כחברה. עברו מספר דקות מאז שנכנסתי ודמעות מילאו את פניי.
לא חלילה מרחמים, אלא מהערצה לאנשים הטובים. כשאני נפגש בטוב טהור אני מתמלא ברגשות.

הוקסמתי מהפרטים הקטנים, מהמחשבה הבלתי פוסקת של האנשים הטובים על כל פרט ופרט, אביזר שמודבק על המגרה ושאותו יוכל לזהות הילד,
ההפרדה בין האזורים השונים בגן, המשחקים…והיתה גם בריכה וחדר חושך, גן עדן לאחר ולשונה, גן עדן לאלו שמגיע להם.

וחשבתי לעצמי למה לא זכיתי להגיע לביקור במקום כזה כתלמיד בבית הספר היסודי, ובוודאי בתיכון. בעולם מנוכר שמקדש את העצמי, ראוי שבן ובת הנוער יזכו (כן יזכו) 
לראות איך חיבוק, אהבה בלתי נגמרת, נסיון וידע של שנים, הכל מתורגם להפיכת מוגבלות וקושי להזדמנות לחיות חיים רגילים ונורמליים. אם הייתי יכול ללחוש  
לאוזנו של מי מהגורמים במשרד החינוך, הייתי מקדם ביקורים סדירים בגן העדן ושמו גן אלי”ע.

 אני מעריך שבשל גילם הצעיר של ילדי הגן, רוב העזרים התומכים התבססו על low tech , וככל שהם גדלים ניתןלהעריך שניתן לשלב כלים וטכנולוגיות מתקדמות יותר. 
האמת היא שלא חיפשתי בכלל את הטכנולוגיה. בגן העדן שביקרתי בו הבוקר יש את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בעולם והיא מתבססת על אהבה וחמלה. 
כנראה שלא צריך הרבה יותר מזה, בוודאי שלא בגיל הזה.

הרבה קסם היה בילדים המיוחדים שראיתי הבוקר. כאילו ידעו שהם צריכים להתאמץ יותר, שזה לא יהיה קל עבורם, וגם אם זה היה רק בדימיוני, 
אני יודע שראיתי ילדים שמחים, ילדים שמוקפים בכל כך הרבה אהבה ונתינה.

אמר מי שאמר שעוצמתה של חברה נמדדת בחוליה החלשה ביותר שבה. חויתי חוויה מופלאה הבוקר וכל מילה נוספת תיהיה מיותרת. ראיתי את החוליה החלשה,
וראיתי את עוצמתה של החברה.”

גורן דיין, סטודנט לתואר שני בתוכנית: ״טכנולוגיה ולמידה״ בביה״ס לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב

דילוג לתוכן